תיקון 29 לחוק השיקום, שנכנס לתוקף בשנת 2017 בעקבות ועדת גורן, הביא להפרדה ברורה בין משרתי הקבע בצה”ל למקביליהם בכוחות הביטחון לעומת חיילים בשירות חובה ומילואים. כתוצאה מכך, האחריות על הכרה בזכויות הנפגעים בשירות קבע ובכוחות הביטחון הועברה ממשרד הביטחון לידי המוסד לביטוח לאומי.

מי זכאי לתבוע נכות מביטוח לאומי?

משרתי קבע בצה”ל, משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר, המוסד, השב”כ, משרד ראש הממשלה, משמר הכנסת וגורמי ביטחון נוספים זכאים לתבוע נכות מהמוסד לביטוח לאומי במקרה של פציעה או מחלה במהלך שירותם. יש לציין כי האחריות על הכרה בזכויות של חייל שעובר מיד בתום שירות החובה שלו בצה”ל לשירות, ונפגע במהלך חצי השנה הראשונה מהמעבר, מוטלת עדיין על משרד הביטחון.

מתי אפשר לתבוע את ביטוח לאומי?

הנסיבות בהן ניתן לתבוע נכות מהמוסד לביטוח לאומי מפורטות בתיקון חוק השיקום ומכסות פציעות שאינן מבצעיות במהות, לדוגמה:

חבלה ופציעה שלא בזמן אימון או פעילות מבצעית. למשל: פגיעת גב עקב סחיבת משא כבד במסגרת השירות הצבאי, או פציעה במשחק כדורגל עם חיילים אחרים בשטח הבסיס.

תאונות דרכים בדרך אל השירות הצבאי או בחזרה ממנו.

פגיעה מצטברת שלא ניתן לייחס אותה אך ורק לשירות הצבאי, למשל: בעיות גב, בקע מפשעתי, מחלות כרוניות, מחלות ממאירות וכדומה.

מתי כן אפשר לתבוע את משרד הביטחון?

קיימים שני סוגי פגיעות בשירות הצבאי, שבהן הכתובת להכרה בנכות הייתה ונשארה אגף השיקום במשרד הביטחון.

חבלת שירות: חבלה, פגיעה פיזית או פגיעה פוסט טראומטית בעת פעילות מבצעית, באימון לקראת פעילות מבצעית או באירוע אופייני לשירות הצבאי/ביטחוני מבחינת האופי, המהות והנסיבות שלו.

מחלת שירות: התפרצות מחלה בזמן שירות הקבע, בעקבות אירוע או תנאי השירות, שהמהות, האופי והנסיבות שלהם ייחודיים לשירות הצבאי/ביטחוני, כגון: חשיפה לקרינה, חשיפה לחומרים מסוכנים, וכדומה.

מה ההבדל, בעצם?

יש הבדלים משמעותיים בין הזכויות של נכי צה”ל שקיבלו הכרה ממשרד הביטחון לבין זכויות נכים המוכרים בביטוח לאומי.

נכי צה”ל נהנים מזכויות רבות והטבות מפליגות וכן ממעטפת מחבקת שכוללת אפשרויות שיקום, טיפולים ותגמולים שמעניק משרד הביטחון. מצד שני, במקרים מסוימים, דווקא התגמולים הכספיים מביטוח לאומי גבוהים יותר מאשר תגמולי משרד הביטחון – וזאת בשל השוני באופן חישוב הפיצויים.

בכל מקרה, אופי הפגיעה או המחלה בשירות הקבע הם שקובעים את מסלול ההכרה בנכות – ולכן ברוב המקרים אין אפשרות בחירה לגבי “המסלול המועדף”.

איך מקבלים הכרה מביטוח לאומי?

תהליך תביעת הנכות מביטוח לאומי עבור משרתי קבע וכוחות הביטחון דומה לתהליך הגשת תביעה בגין תאונת עבודה מחלת עבודה במסלול האזרחי. יש לצרף תיעוד רפואי מקיף של הפגיעה או המחלה ולעמוד בפני ועדה רפואית שתקבע האם להעניק הכרה ואת גובה הנכות.

תקופת שירות החובה היא מהיפות בחיינו. נכון, האתגרים שאיתם אנחנו מתמודדים אינם פשוטים, אבל מחשלים, ולצידם אנחנו זוכים להכיר חברים חדשים וצוברים חוויות שנשארות איתנו לכל החיים.

ברור לכולנו שהצבא איננו קייטנה ושהשירות הצבאי טומן בחובו גם סיכונים, לא עלינו, להיפגע ולהיפצע. במקרה של פגיעה בשירות החובה, חשוב שתדעו איך לתבוע את הזכויות המגיעות לכם.

פגיעות נפוצות

פגיעה בשירות הצבאי יכולה להתרחש בפעילות מבצעית, בתרגיל מתוכנן אבל גם במשחק כדורגל עם החברים בבסיס, בדרך לבסיס או בחזרה הביתה ואף בחופשה.

הפציעות השכיחות במהלך השירות הצבאי עשויות להיגרם במהלך לחימה, פעולות איבה אבל גם בתאונות דרכים, תאונות אימונים, פגיעות גב שנגרמו עקב נשיאת ציוד כבד, פריקות כתף עקב נפילות או מאמץ פיזי מוגבר, שברי מאמץ או פגיעות בברכיים וליקויי שמיעה עקב חשיפה לרעשי ירי, ארטילריה וסוגים שונים של תחמושת.

המחלות השכיחות בשירות הצבאי הן מחלות עור, מחלות נשימה, סרטן שנגרם עקב חשיפה לחומרים כימיים (שמנים, גריז, מדללי צבע). גם מחלות נפשיות עשויות לפרוץ בזמן השירות הצבאי, כמו הפרעה נפשית פוסט טראומטית (PTSD).

החוק שמגן על הזכויות גם בעת חופשה מהצבא

בשנים האחרונות בוצעו תיקונים בחוק התגמולים לחיילים ולבני משפחותיהם. כך, למשל, נוספה חבלה שלא בעת מילוי תפקיד, במטרה להגן במיוחד על חיילי שירות חובה (סדיר) שנפגעים בחופשה מאושרת משירותם הצבאי.

באופן זה, חייל בשירות סדיר שנפגע בתאונת דרכים או בטיול לחו”ל בזמן חופשה מהצבא יכול לתבוע את משרד הביטחון, בניגוד למשרתי קבע וחיילי מילואים.

עם זאת, חשוב לסייג ולומר כי להבדיל מפציעה בזמן השירות הצבאי, הזכויות והפיצויים לחייל בשירות חובה שנפגע בחופשה מאושרת, מותנים בקביעת דרגת נכות של 20% לפחות בידי הוועדה הרפואית. אם שיעור הנכות שייקבע נמוך מדרגה זו, החייל לא יהיה זכאי לשום תגמול ממשרד הביטחון בגין פגיעתו בעת חופשה.

מה זה קשר סיבתי?

חייל בשירות חובה שתובע הכרה בנכותו מהאגף לשיקום נכים במשרד הביטחון, חייב להוכיח קשר סיבתי בין השירות הצבאי לפגיעה, כלומר, עליו להוכיח כי הנכות שלו נגרמה כתוצאה ממחלה או פגיעה תוך כדי השירות ועקב תנאי השירות. תהליך ההכרה עלול להיות מורכב ומפותל.

למרבה הצער, חלק מהחיילים שנפגעים במהלך שירותם הצבאי ונותרים עם נכות, לא זוכים להכרה מטעם משרד הביטחון וכך נמנעים מהם טיפול הולם בפגיעתם והפיצוי שהם זכאים לקבל על פי החוק.

מה עושים בעקבות פגיעה בצבא?

ישנם מספר צעדים שכל חייל בשירות סדיר חייב לדעת ולהכיר, למקרה הצורך. בעת פגיעה יש לפעול לפי הכללים האלה:

1   דו”ח פציעה – חשוב למלא את הדו”ח במלואו סמוך ככל האפשר למועד הפגיעה או אבחון המחלה, ולהחתים עליו את הרופא המטפל או את רופא היחידה. אם אושפזתם ולא הספקתם למלא את הדו”ח מיד לאחר הפגיעה, פנו בהקדם לנציגי יק”ר (לשעבר ר”מ2) שנמצאים בבית החולים ובקשו מהם למלא אותו. יש לוודא שהדו”ח כולל את נסיבות הפגיעה, תיאור האירועים שהובילו לפגיעה ופירוט על הטיפול הרפואי.

2    תיעוד רפואי – יש לבקש ולשמור העתקים מכל מסמך שבו מתועד ההליך הרפואי שעברתם בעקבות הפגיעה או המחלה, כגון: ביקורים אצל רופאים, תוצאות בדיקות, טיפולים וחוות דעת רפואיות.

3   עדויות ופרטי העדים – נסו לאסוף פרטים מכמה שיותר עדים לאירוע, אם היו כאלה בזמן הפגיעה. הם יוכלו לסייע להוכחת התביעה.

4    הגשת התביעה לפני שתתיישן – תביעות על פגיעה בשירות הצבאי מתיישנות שלוש שנים אחרי מועד השחרור מהשירות הצבאי. גם אם תהיה החמרה מאוחרת במצב הבריאותי כתוצאה מהפגיעה או המחלה, לא תוכלו להגיש יותר תביעה למשרד הביטחון – אלא אם כן קיים תיעוד של “חבלה רשומה”.

5   הגשת תביעה מסודרת – תביעה להכרה בנכות ממשרד הביטחון היא הליך משפטי לכל דבר ואין לזלזל בו. תביעה המוגשת בצורה לא מקצועית וחסרת מידע חיוני, עלולה להידחות או לשלוח אתכם למסע חיפושים ממושך אחרי פרטים חסרים.

כמה כסף מקבלים ממשרד הביטחון?

גובה התגמולים הכספיים נקבעים לפי אחוזי הנכות שהוועדה הרפואית קובעת לנפגע. שיעור נכות של 10%-19% מקנה מענק חד פעמי. דרגת נכות קבועה בגובה 20% ומעלה מזכה בקצבה חודשית ובהטבות נוספות כגון מימון טיפול רפואי ושיקום על חשבון משרד הביטחון, סיוע בלימודים ושלל הטבות המוענקות לנכי צה”ל.

ואם המצב מחמיר בשלב מאוחר יותר?

חייל שנותר עם נכות וחלה החמרה במצבו הרפואי גם זמן רב לאחר השחרור מצה”ל, והוא זקוק לקבלת טיפול או שיקום לאחר שחרורו, יוכל לממש את זכויותיו באמצעות הגשת תביעה חדשה לקצין התגמולים במשרד הביטחון.

אין פיצוי כספי שיוכל לכפר על הסבל והכאב שחוו שורדי הטבח בדרום וביישובי עוטף עזה ב-7 באוקטובר 2023, וכמותם כל נפגעי פעולות האיבה מאז קום המדינה.

יחד עם זאת, כדי להקל ולו במעט על הכאב ועל התמודדותם של נפגעי אירועי האיבה ובני משפחותיהם, חשוב לדעת על כל הזכויות המגיעות לנפגעים: תגמולים כספיים, סיוע, שיקום והטבות שונות.

בעקבות פגיעה: איך יודעים שזו פעולת איבה?

חוק הפיצויים לנפגעי פעולות איבה התש”ל-1970 ממלא תפקיד מרכזי במתן תגמולים כספיים לנפגעים בפעולות איבה בתוך מדינת ישראל או מחוצה לה.

כל אזרח ישראלי שנפגע כתוצאה מפעולות איבה במסגרת הסכסוך הערבי-ישראלי זכאי לפיצויים. ההגדרה של פגיעה בפעולת איבה כוללת תרחישים שונים, כגון פגיעה מרקטות, ירי, פיצוצים, דקירות ופעולות עוינות אחרות שבוצעו על ידי צבאות אויב וארגוני טרור, ואפילו פעולות כלפי ישראלים בחו”ל הנובעות ממניעים אנטישמיים.

לפי לשון החוק, תובע להכרה כנפגע אירוע איבה חייב להציג ראיות כי קיימת זיקה ממשית בינו לבין פעולת האיבה וכי בריאותו נפגעה כתוצאה מאותו אירוע.

לאן כדאי לפנות לקבלת עזרה?

בעקבות מלחמת חרבות ברזל נפתח קו חירום לסיוע מידי לנפגעי פעולות איבה ובני משפחותיהם, הפועל כל ימי השבוע (גם בשבת) בין השעות 8 בבוקר עד 8 בערב. קו החירום: 02-6269999.

תגמולים וזכויות לנפגעים

מי שהוכרו כנפגעי אירוע איבה, זכאים לקבלת טיפולים ושירותים רפואיים שכלולים בסל הבריאות, ולהחזר כספי עבור טיפולים ושירותים שנמצאים מחוץ לסל, בהתאם לצורך.

כיסוי ומימון מלא של הטיפול הרפואי, כולל, אשפוז, טיפול תרופתי, אביזרי עזר רפואיים, החלמה ושיקום רפואי.

הטיפול והשיקום מבוצעים על ידי קופת החולים בה מבוטח הנפגע ובתי החולים.

ההחזרים על הטיפולים ניתנים תמורת הצגת קבלות מקוריות במחלקת נפגעי איבה.

נפגע שנמצא בתקופת אי כושר ואינו כשיר לעבוד עקב מצבו הבריאותי, אשפוז או טיפול, יכול לדרוש תגמול רפואי לתקופה זו – ובתנאי שאין לו שכר או פיצויים אחרים בגין אותה תקופה.

סכום התגמול מותאם לגובה השכר החודשי שקדם לפגיעה. אם הנפגע לא עבד בחודש שלפני כן, ישולם לו שכר מינימלי קבוע בחוק.

תביעת נכות

לאחר ההכרה יכולים נפגעי איבה להגיש תביעה לביטוח לאומי להכרה בנכות פיזית או נפשית. לאחר הגשת התביעה יזומן הנפגע לוועדה רפואית שתקבע האם להכיר בנכותו ומה גובה אחוזי הנכות שיקבל.

תובעים שנקבעה להם דרגת נכות של 10% ומעלה זכאים לתגמולים כספיים מהמוסד לביטוח לאומי. למענק חד-פעמי זכאים נפגעי פעולת איבה בדרגת נכות קבועה (לצמיתות) החל משיעור של 10% ועד ל-19% (216,932 ש”ח).

לקצבה חודשית זכאים נפגעי פעולת איבה בדרגת נכות קבועה של 20% ומעלה. כמו כן, יתכנו תגמולים נוספים לנכויות מיוחדות ותוספות שר”מ (שירותים רפואיים מיוחדים).

מיצוי זכויות נפגעי פעולות איבה

נפגעים שמבקשים לקבל הכרה מביטוח לאומי יכולים אומנם לקבל ייעוץ והכוונה ללא עלות לוועדות הביטוח הלאומי, אבל כדי לוודא מיצוי מקסימלי של הזכויות, ניתן לפנות לייצוג וליווי של עורך דין המתמחה בתחום.

יש עורכי דין רבים שמייצגים מול המוסד לביטוח לאומי, אולם רק לחלק קטן מהם יש הניסיון והידע המקצועי בייצוג נפגעי איבה. בזמנים לא פשוטים אלה, כשפגיעות איבה הפכו למרבה הצער לחלק מחיי היום-יום, רק מעטים הם עורכי הדין בעלי הניסיון היודעים לתת מענה אמיתי בתחום זה.

לפנייה אל “יד מכוונת” חייגו למספר 2496*.

כיצד תוכלו לדעת אם אתם נפגעי חרדה עקב אירוע ביטחוני? אלה תסמינים אפשריים:
עילפון, רעד, בכי, דפיקות לב מואצות, הזעה, סחרחורות, צעקות, שיתוק שרירים, פחד עז, תחושת חוסר אונים, קשיי שינה, הימנעות ממקומות שדומים למקום האירוע, ועוד.

נפגעי חרדה שנגרמה להם פגיעה תפקודית בחיי היום-יום בבית ובעבודה, יכולים לתבוע הכרה בנכות מביטוח לאומי. לשם כך יש להצטייד בכל התיעוד האפשרי, כולל מסמכים רפואיים, המעיד על נוכחות התובע באירוע הביטחוני וחומרת הפגיעה הנפשית שנגרמה לו.

לפני תביעת ביטוח לאומי, חשוב להתייעץ עם עורך-דין מנוסה בתחום.

בעקבות ה-7 באוקטובר 2023, עלה בצורה חדה מספר האזרחים הזקוקים לטיפול וסיוע נפשי עקב חשיפה לאירוע מסכן חיים: שורדי הטבח במסיבת הטבע בדרום, תושבי עוטף עזה שהיו עדים לאירועי השבת השחורה, בני משפחותיהם של חיילים הלוחמים בעזה ובגבול הצפון וגם ציבור גדול של אנשים החשוף לירי הטילים ולאזעקות.

מה שלא כולם יודעים, הוא שהמדינה עשויה להכיר באנשים כנפגעי פוסט טראומה עקב חשיפה ממושכת לירי טילים ולאזעקות “צבע אדום”, גם אם הטילים לא נפלו בקרבתם.

מי זכאי להבקש הכרה בפגיעה נפשית עקב המצב הביטחוני?

אנשים שחשופים עקב המציאות הביטחונית באזור מגוריהם לאזעקות מרובות וירי טילים מתמשך, עלולים לסבול מהתקפי חרדה, קשיי שינה, חוסר תיאבון, עצבנות ורגזנות לאורך זמן, פגיעה בכושר הריכוז, רגישות יתר לרעשי הסביבה (למשל נטייה להיבהל בקלות מרעשי אופנוע או רכבים), ובכלל פגיעה בתפקוד היום-יומי הגורמת לשיבוש משמעותי בעבודה ובבית.

מה לעשות?

ניתן לפנות לביטוח לאומי ולציין בטפסים במתאימים את הבקשה להכרה בפגיעה בפעולות איבה. חשוב להדגיש בנימוקים את החשיפה המרובה לירי רקטי ולאזעקות. בהמשך יבוצע זימון לוועדה הרפואית שתבחן את הממצאים ואת מצבו הנפשי של המבקש כדי לקבוע האם קיימת דרגת נכות נפשית ומה גובה התגמול הכספי.

סיוע בחינם גם בלי הכרה רשמית

המדינה מעניקה כלים לסיוע וטיפול בפגיעה, גם בלי לקבל הכרה מביטוח לאומי כנפגעי פעולות איבה.
מי שמרגישים כי הם סובלים מחרדות ופוסט טראומה יכולים לקבל טיפול נפשי וליווי מיידי לאחר הפגיעה.
טיפול אישי, משפחתי או קבוצתי, ניתן בחינם במרפאות בריאות הנפש, במרכזי החוסן ובמוקדי עמותות שונות.

למידע נוסף היכנסו לקישור הזה:
https://www.btl.gov.il/HaravotBarzel1/Harada_HB/Pages/Harada1.aspx:

בעקבות מלחמת חרבות ברזל גויסו רבים לשירות מילואים, ויש מי שהתנדבו לכיתות הכוננות שקמו ביישובם. שלא כמו חיילים בשירות חובה או בשירות קבע, חיילי מילואים ומתנדבים בכיתות כוננות הם אזרחים לכל דבר, אך בעת השירות הפעיל משתנה מעמדם – והם זכאים לזכויות כמו עמיתיהם המשרתים בצבא קבע או בשירות חובה.

כמו כן, מתוקף חוק הקצבאות, קיימות זכויות נוספות המיועדות אך ורק לחיילי מילואים ומתנדבי כיתות כוננות. במקרה של פגיעה בעת מילוי תפקידם, זכאים חיילי המילואים לקבלת שירותי רפואה מצה”ל באמצעות גורמי הרפואה בצבא, או במרפאות ובתי החולים. אחרי השחרור מהשירות, האחריות על הטיפול בפציעה עוברת למשרד הביטחון ולקופות החולים.

מי זכאי להגיש תביעה?

כל חייל מילואים ומתנדב בכיתת כוננות שנפגע בזמן השירות ועקב השירות רשאי להגיש תביעה למשרד הביטחון ולבקש הכרה כנכה צה”ל. הפגיעות שבהן קצין התגמולים עשוי להכיר כוללות:

פגיעה במהלך פעילות מבצעית

פגיעה באימון

חבלה בדרך אל שירות המילואים/כיתת כוננות ובחזרה

פגיעה בזמן השהות בבסיס או בפעילות הקשורה לתפקיד הצבאי

מה לעשות מיד אחרי הפגיעה?

דיווח: לדווח מיד לקצין הממונה

טיפול רפואי: לא להסס ולפנות מיד לטיפול רפואי, לדאוג שהפנייה תהיה מתועדת במערכת הצבאית.

דו”ח פציעה: מוכר גם כטופס 141. יש לוודא כי הרופא והמפקד חתומים עליו. במקרה של אשפוז עקב הפציעה יש לבקש את הדו”ח מנציגי ר”מ 2.

תיעוד רפואי: לשמור כל מסמך, תוצאות בדיקות, טיפולים וחוות דעת רפואיות.

חיילי מילואים ומתנדבי כיתות כוננות שנגרם להם נזק נפשי כתוצאה מהשירות, יתבקשו להוכיח בהגשת תביעתם כי קיים קשר סיבתי בין השירות לבין הפגיעה, למשל בין פוסט טראומה לבין אירוע שקרה בזמן השירות או ללחץ העצום שבו היה שרוי הנפגע בעת מילוי תפקידו.

“לדבר” את הבעיות

בעת מילוי דו”ח הפציעה והמפגש עם הרופאים, חשוב מאוד “לדבר” את הבעיות. אל תגידו לרופאים מה יש לכם, אלא תתמקדו בתיאור הבעיות שמהן אתם סובלים – מה בדיוק כואב, אילו מגבלות תנועה קיימות, עם אילו קשיים אתם מתמודדים.

התיאורים שלכם יסייעו במתן טיפול מדויק ומתאים, ובנוסף יתועדו תלונותיכם במסמכים הרפואיים. אם תיזכרו אחרי הגשת התביעה בבעיות רפואיות שלא העליתם לפני כן, אתם עלולים להיתקל בבעיה.

לדייק בפרטים

בעת הגשת טופס הבקשה להכרת זכות (חבלה) לפי חוק הנכים, חשוב להתמקד בפרטים ולדייק בהם ולשים לב ל”אותיות הקטנות”.

בעת מילוי הפרטים עליכם לתת מענה מלא לכל השאלות.

מה שתכתבו על-גבי הטופס הוא משמעותי במיוחד לגבי המשך הליך התביעה על-ידי קצין התגמולים או ועדת ערר, ולא יהיה ניתן לשנות או לסטות מתיאור העובדות כפי שציינתם אותן – אלא במקרים חריגים.

יש לדייק בתיאור פרטי החבלה. פרטו בצורה מלאה ומדויקת את העובדות והשתלשלות העניינים הקשורים לחבלה, מקום החבלה בגוף, טיפול רפואי ופרטים לגבי תופעות מהן סבלתם או סובלים.

פרט חשוב מאוד: הטופס הוא תצהיר משפטי לכל דבר ויש להקפיד על כתיבת הפרטים הנכונים וצירוף כל התיעוד והמסמכים הקשורים לתביעה. אתם מצהירים כי תהיו צפויים לעונש בהתאם לחוק במידה ותמסרו ידיעה כוזבת.

זכויות והטבות

כאמור, משרתי מילואים ומתנדבי כיתות כוננות מוגדרים חיילים לכל דבר, ולכן הם יכולים להגיש להכרה בזכויותיהם כנכי צה”ל אם נפגעו בזמן השירות.

ההטבות המגיעות לנכי צה”ל רבות ומגוונות וכוללות תגמולים כספיים, טיפולים רפואיים, והטבות כמו הלוואות ומענקי דיור, הטבות מס בקניית רכב ובנסיעה בתחבורה ציבורית, הנחות בארנונה, הנחות בטיפולים רפואיים נבחרים, סיוע במימון לימודים ועוד.

לחיילי מילואים בלבד: הקצבה הנוספת והמיוחדת

חוק הקצבאות משנת 2002 נועד להבטיח תשלום לחיילי מילואים ומתנדבי כיתות כוננות שנפגעו בתקופת שירותם, במקרים בהם חיילי המילואים לא זכאים לקצבה מקופת גמל, או שזכאותם לקצבה מקופת גמל פחותה מזכויותיהם לפי חוק זה. זו הטבה מיוחדת במינה המיועדת אך ורק לחיילי מילואים.

בהתאם לחוק זה, הקצבה מתבססת על דרגת הנכות התפקודית שנקבעת על-ידי ועדה בצה”ל (לא משרד הביטחון(. ככל שהוועדה תכיר בנפגע כבעל נכות תפקודית של יותר מ-19%, הוא יהיה זכאי לקצבה חודשית, תואמת קצבה תקציבית.

דרגת הנכות התפקודית ממחישה את מידת הפגיעה בכושר ההשתכרות עקב הפגיעה, תוך שקלול נתונים לגבי עיסוקו האזרחי והיקף הכנסתו של התובע במועד הפגיעה, מקצועו, גילו וכדומה.

לחצו על הקישור: חוק תשלום הקצבאות לחיילי מילואים

מתקפת הטרור הנוראה ב-7 באוקטובר 2023 שבה נרצחו מעל 1,000 ישראלים ונפצעו אלפים בגוף ובנפש, והמלחמה שפרצה בעקבותיה, הותירו את החברה הישראלית פצועה ואבלה. בתוך זמן קצר, הצטרפו למשפחת נפגעי פעולות האיבה אלפי בני אדם, עבורם החיים כבר לא ייראו אותו הדבר, לעולם.

בזמנים קשים אלה, חיוני שנפגעים ובני משפחתם יהיו מודעים לזכויותיהם, במיוחד בתחום הפיצויים והתמיכה הנפשית.

ההכרה בנפגעי נפש

חוק הפיצויים לנפגעי פעולות איבה התש”ל-1970 כולל לא רק נפגעים פיזית אלא גם אנשים הסובלים מנזק נפשי כתוצאה מפעולות איבה במדינת ישראל או מחוצה לה. גם אלו שלא נפגעו ישירות אך היו עדים או נכחו במהלך אירועים כאלה עשויים להיות מוכרים כנפגעי פעולות איבה.

החוק גם מכיר בזכאותם של אנשים שהגיעו לזירת אירוע איבה אחרי התרחשותו, למשל כדי לסייע לנפגעים, ונחשפו למראות שגרמו להם נזק נפשי.

פגיעה נפשית כתוצאה מאירועי איבה יכולה “ללבוש” צורות שונות, כולל פוסט טראומה (PTSD), התקפי לב, הפרעות חרדה, וכן החמרה של מצבים רפואיים קיימות כמו בעיות עור, סוכרת ועוד. במקרים מסוימים מכיר ביטוח לאומי גם באנשים שנפגעו נפשית כתוצאה מחשיפה ממושכת לאזעקות וירי רקטי.

נפגעי נפש עלולים להיתקל במכשולים רבים בדרך לקבלת הכרה בפגיעתם, בעיקר בשל האתגר להוכיח קשר סיבתי בין הנזק הנפשי לבין האירוע עצמו. לעיתים קרובות הנפגעים פונים לאבחון זמן רב אחרי שקרה האירוע, מה שעשוי להקשות יותר על סיכויי התביעה.

פגיעה נפשית בפעולת איבה – מה עושים?

מאז הקמתה, מתמודדת המדינה עם מלחמות ופעולות איבה אינספור. נולדנו לתוך מציאות של חיכוך בלתי פוסק עם צער וכאב, אך אפשר למצוא בכך גם נחמה פורתא: הרשויות בארץ מנוסות ומורגלות בטיפול בנפגעי נפש ונותנות מענה במגוון רחב של שירותים, חלקם ללא תשלום.

טיפול וסיוע נפשי

מי שנכחו או היו עדים לאירוע איבה וסובלים מהפרעות חרדה, זכאים לקבל טיפולים וסיוע נפשי בחינם במרכזי הטיפול והתמיכה הרגשית של המוסד לביטוח לאומי בשיתוף עם משרד הבריאות.

הטיפולים ניתנים ללא עלות על-ידי צוותי פסיכולוגים, פסיכיאטרים ועובדים סוציאליים קליניים. סדרת הטיפולים (עד 12 טיפולים או יותר במידת הצורך) מותאמת באופן אישי לילדים, לבני נוער, למבוגרים ולמשפחות.

אין צורך להגיש תביעה לביטוח לאומי או לקבל הכרה כנפגעי פעולות איבה כדי לקבל את הסיוע.

למידע נוסף היכנסו לקישור הזה:

https://www.btl.gov.il/benefits/Victims_of_Hostilities/Pages/MerkazeiSiua.aspx

מרכזי תמיכה נפשית

בארץ פועלים גופים רבים המעניקים תמיכה נפשית לכל מי שמתמודד עם קשיים תפקודיים ורגשיים, במיוחד על רקע המלחמה בה אנחנו נתונים. הינה כמה גופים נבחרים שניתן ליצור קשר עימם:

מרכז עמך – מתמחה בטיפול שורדי שואה וגימלאים וכן בנפגעי פוסט טראומה מכל שכבות האוכלוסייה.

טלפון: 03-6130425  אתר: https://www.amcha.org

נט”ל – עמותה הנותנת מענה לנפגעי טראומה על רקע לאומי – טרור ומלחמה.

טלפון: 1-800-363-363

חמ”ל לב אחד – ארגון סיוע אזרחי במצבי חירום המפעיל מוקד פעיל 24 שעות ביממה ומספק שירותי סיוע נפשי לכל דורש וליווי משפחות נפגעים.

טלפון: 052-235-1800

ער”ן – מתן עזרה ראשונה נפשית.

טלפון: 1201. עברית – שלוחה 6, ערבית – שלוחה 2. רוסית 1-800-2411201, אמהרית 1-800-211201

תביעה להכרה בביטוח לאומי

לסובלים מפגיעה נפשית עקב פעולות איבה, ניתן להגיש תביעה להכרה ולמימוש הזכויות באתר ביטוח לאומי.

מי שהוכרו כנפגעי פעולות איבה עשויים לזכות בתגמול כספי למימון טיפולים נפשיים. גם בני משפחה של נפגעי נפש בפעולות איבה עשויים להיות זכאים לטיפולים וסיוע נפשי.

אין צורך לפנות לעורך דין

כדי להגיש תביעה להכרה בפגיעה מפעולת איבה, אין צורך לפנות לעורך דין.

מרכזי “יד מכוונת” הפרוסים ברחבי הארץ מעניקים שירותי ייעוץ והכוונה בחינם לוועדות הרפואיות של המוסד לביטוח לאומי, ובאישור הביטוח הלאומי.

השירות ניתן על-ידי צוותים מקצועיים המורכבים מרופאים מומחים בתחומים שונים ומזכירות רפואיות. הסיוע כולל עזרה בהגשת התביעה, הכנת התיק הרפואי והתיעוד הנדרש לקראת הזימון לוועדה הרפואית, ומתן הדרכה מקצועית על הליכי הוועדה וההתנהלות מולה.

לפנייה אל “יד מכוונת” חייגו למספר 2496* או היכנסו לקישור.

לפניה ישירה למשרד עורך דין רונן לפיד – 053-6248766

אדם שיצא לשחק כדורגל עם החברים, נפגע בברכו בזמן המשחק. בבדיקות שערך בבית החולים התברר כי קרע את המניסקוס. הבחור שלנו עבר תהליך טיפולי ושיקומי, אך הפגיעה הותירה אצלו נכות קלה. אחרי מו”מ ממושך ועקשני, הגענו להסדר עם חברת הביטוח שלו – שהכירה בשיעור של 20% מסכום הביטוח ושילמה לו פיצוי בסך 174,035 ש”ח – ישירות לחשבון הבנק שלו.

לא רע בשביל משחק כדורגל בשכונה…

תובעים את חברת הביטוח? צרו קשר לקבלת ייעוץ מקצועי ובדיקת זכאותכם לפיצויים.

תאונת עבודה אחת – שני פיצויים!

פיצוי כפול לאיש קבע שנפגע בתאונת עבודה בעת השירות הצבאי ושבר את עצם ידו השמאלית. פנינו בשמו להכרה בזכויותיו בביטוח הלאומי – אפשרות שקיימת בפני משרתי קבע, ובמקביל ייצגנו את הנפגע מול חברת איילון שביטחה אותו במסגרת פוליסת תאונות אישיות למשרתי קבע.

הלחץ הצליח והלקוח שלנו נהנה מפיצוי כפול על תאונה אחת: מענק כספי מביטוח לאומי בסך 35,630 ש”ח בגין נכויות זמניות ונכות בסך 10% לצמיתות, ועוד 21,991 ש”ח מחברת הביטוח איילון.

בסך הכל 57,621 ש”ח בגלל… שבר ביד!

נפגעתם בשירות הצבאי? צרו קשר לקבלת ייעוץ מקצועי ובדיקת זכאותכם לפיצויים.

האם יצא לכם לשמוע על תקנות 6 ו-12 לתקנות הנכים במשרד הביטחון? בתנאים מסוימים, תקנות אלה מאפשרות לבדוק מחדש את אחוזי הנכות שנקבעו על-ידי הוועדה הרפואית ולהגדילם באופן רטרואקטיבי.

ללקוח משרדנו שתבע את משרד הביטחון, נקבעו 6% נכות עבור חבלה אקוסטית וירידה בשמיעה. החזרנו את התיק לבדיקה מחדש עם דגש על פגיעה נוספת ממנה סבל הלקוח עקב שירותו הצבאי – שבר בבוהן שגרם לחוסר תחושה (נימול) ועיוות קל.

בהתאם לתקנות 6 ו-12, התיק נפתח לדיון מחדש בוועדה הרפואית, שם הוחלט להכיר ב-10% נכות נוספים בגלל הפגיעה באצבע. דרגת הנכות המשוקללת הועלתה ל-16%, מה שזיכה את הלקוח שלנו במענק כספי מכובד מאוד בסך 157,189.91 שקלים, והכל בגלל… אצבע אחת קטנה.

נפגעתם בשירות הצבאי? צרו קשר לקבלת ייעוץ מקצועי ובדיקת זכאותכם לפיצויים.