ברוב המקרים רופא המשפחה יהיה הכתובת הראשונה אליו יפנה המטופל. על הרופא להפנות את המטופל לכל הבדיקות המתאימות ולא לחדול עד שהוא מאבחן באופן מדויק את הבעיה שממנה סובל החולה. לעיתים חובה עליו להתייעץ עם מומחה נוסף.

סוגי הרשלנות יכולים להיות שונים: התעלמות מתלונות החולה, הימנעות מהפניה לבדיקות, הימנעות מהפניה למומחים, חוסר מעקב השגחה או טיפול, אבחון שגוי של תסמינים, פענוח שגוי של תוצאות בדיקות, חוסר מקצועיות של הצוות ועוד.

בהגשת תביעה בנושא רשלנות רפואית באבחון מחלת הסרטן, הטענה המרכזית היא כי על הרופא המטפל היה לחשוד כי החולה סובל מהמחלה – בשל התסמינים עליהם התלונן בצירוף גורמי הסיכון של אותו חולה כגון היסטוריה משפחתית, עישון, חשיפה לקרינה, או לחומרים כימיים כאלה ואחרים.

טענת הנפגע תהיה כי אילו הצוות הרפואי היה מאבחן את המחלה בשלב מוקדם יותר, סיכויי ההחלמה שלו היו גבוהים יותר, ניתן היה להאריך את תוחלת חייו, הוא היה עובר ניתוח קטן במקום ניתוח נרחב, או היה ניתן להימנע מהקרנות או טיפולי כימותרפיה.

בהליך המשפטי, המומחיות הידע ויכולת ההעמקה של עורך הדין הם מכריעים. על עורך הדין להתמודד עם הרופאים מטעם ההגנה בתחום המומחיות שלהם. לכן, יש חשיבות רבה מאד לבחירת עורך הדין המתאים.

מקרי הרשלנות הנפוצים בלידה:
– רשלנות רפואית בניהול הלידה
– איחור בהחלטה על מעבר לניתוח קיסרי
– נזקים לתינוק מלידה מכשירנית (ואקום, מלקחיים)
– אי גילוי מום בעובר
– סיבוכים בלידה הגורמים לנזקים לטווח ארוך ליולדת או לתינוק

במקרה של חשד לרשלנות רפואית בלידה, אפשר לתבוע את הגורמים האחראים: מטפל רפואי שהגיש טיפול ביולדת או שטעה באבחון המוקדם – למשל רופא, אח/אחות, מרדים, ועוד. אפשר לתבוע את המוסד הרפואי שבמסגרתו אירעה הרשלנות הרפואית, כגון: בית חולים או מרפאה – משום שלמוסד הרפואי יש אחריות שילוחית בתור המעסיק של הרופא או המטפל.

חשוב לציין כי במקרה של רשלנות רפואית אשר התרחשה בזמן אשפוזה של היולדת או בזמן הלידה, בית החולים הוא הכתובת הראשית לתביעה מאחר שהוא חב באחריות שילוחית והנהלת בית החולים אחראית לכל רשלנות רפואית שקרתה בתחומה ובגדר הטיפול שניתן ליולדת על-ידי בית החולים וצוותו.