תיקון 29 לחוק השיקום, שנכנס לתוקף בשנת 2017 בעקבות ועדת גורן, הביא להפרדה ברורה בין משרתי הקבע בצה”ל למקביליהם בכוחות הביטחון לעומת חיילים בשירות חובה ומילואים. כתוצאה מכך, האחריות על הכרה בזכויות הנפגעים בשירות קבע ובכוחות הביטחון הועברה ממשרד הביטחון לידי המוסד לביטוח לאומי.

מי זכאי לתבוע נכות מביטוח לאומי?

משרתי קבע בצה”ל, משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר, המוסד, השב”כ, משרד ראש הממשלה, משמר הכנסת וגורמי ביטחון נוספים זכאים לתבוע נכות מהמוסד לביטוח לאומי במקרה של פציעה או מחלה במהלך שירותם. יש לציין כי האחריות על הכרה בזכויות של חייל שעובר מיד בתום שירות החובה שלו בצה”ל לשירות, ונפגע במהלך חצי השנה הראשונה מהמעבר, מוטלת עדיין על משרד הביטחון.

מתי אפשר לתבוע את ביטוח לאומי?

הנסיבות בהן ניתן לתבוע נכות מהמוסד לביטוח לאומי מפורטות בתיקון חוק השיקום ומכסות פציעות שאינן מבצעיות במהות, לדוגמה:

חבלה ופציעה שלא בזמן אימון או פעילות מבצעית. למשל: פגיעת גב עקב סחיבת משא כבד במסגרת השירות הצבאי, או פציעה במשחק כדורגל עם חיילים אחרים בשטח הבסיס.

תאונות דרכים בדרך אל השירות הצבאי או בחזרה ממנו.

פגיעה מצטברת שלא ניתן לייחס אותה אך ורק לשירות הצבאי, למשל: בעיות גב, בקע מפשעתי, מחלות כרוניות, מחלות ממאירות וכדומה.

מתי כן אפשר לתבוע את משרד הביטחון?

קיימים שני סוגי פגיעות בשירות הצבאי, שבהן הכתובת להכרה בנכות הייתה ונשארה אגף השיקום במשרד הביטחון.

חבלת שירות: חבלה, פגיעה פיזית או פגיעה פוסט טראומטית בעת פעילות מבצעית, באימון לקראת פעילות מבצעית או באירוע אופייני לשירות הצבאי/ביטחוני מבחינת האופי, המהות והנסיבות שלו.

מחלת שירות: התפרצות מחלה בזמן שירות הקבע, בעקבות אירוע או תנאי השירות, שהמהות, האופי והנסיבות שלהם ייחודיים לשירות הצבאי/ביטחוני, כגון: חשיפה לקרינה, חשיפה לחומרים מסוכנים, וכדומה.

מה ההבדל, בעצם?

יש הבדלים משמעותיים בין הזכויות של נכי צה”ל שקיבלו הכרה ממשרד הביטחון לבין זכויות נכים המוכרים בביטוח לאומי.

נכי צה”ל נהנים מזכויות רבות והטבות מפליגות וכן ממעטפת מחבקת שכוללת אפשרויות שיקום, טיפולים ותגמולים שמעניק משרד הביטחון. מצד שני, במקרים מסוימים, דווקא התגמולים הכספיים מביטוח לאומי גבוהים יותר מאשר תגמולי משרד הביטחון – וזאת בשל השוני באופן חישוב הפיצויים.

בכל מקרה, אופי הפגיעה או המחלה בשירות הקבע הם שקובעים את מסלול ההכרה בנכות – ולכן ברוב המקרים אין אפשרות בחירה לגבי “המסלול המועדף”.

איך מקבלים הכרה מביטוח לאומי?

תהליך תביעת הנכות מביטוח לאומי עבור משרתי קבע וכוחות הביטחון דומה לתהליך הגשת תביעה בגין תאונת עבודה מחלת עבודה במסלול האזרחי. יש לצרף תיעוד רפואי מקיף של הפגיעה או המחלה ולעמוד בפני ועדה רפואית שתקבע האם להעניק הכרה ואת גובה הנכות.

תקופת שירות החובה היא מהיפות בחיינו. נכון, האתגרים שאיתם אנחנו מתמודדים אינם פשוטים, אבל מחשלים, ולצידם אנחנו זוכים להכיר חברים חדשים וצוברים חוויות שנשארות איתנו לכל החיים.

ברור לכולנו שהצבא איננו קייטנה ושהשירות הצבאי טומן בחובו גם סיכונים, לא עלינו, להיפגע ולהיפצע. במקרה של פגיעה בשירות החובה, חשוב שתדעו איך לתבוע את הזכויות המגיעות לכם.

פגיעות נפוצות

פגיעה בשירות הצבאי יכולה להתרחש בפעילות מבצעית, בתרגיל מתוכנן אבל גם במשחק כדורגל עם החברים בבסיס, בדרך לבסיס או בחזרה הביתה ואף בחופשה.

הפציעות השכיחות במהלך השירות הצבאי עשויות להיגרם במהלך לחימה, פעולות איבה אבל גם בתאונות דרכים, תאונות אימונים, פגיעות גב שנגרמו עקב נשיאת ציוד כבד, פריקות כתף עקב נפילות או מאמץ פיזי מוגבר, שברי מאמץ או פגיעות בברכיים וליקויי שמיעה עקב חשיפה לרעשי ירי, ארטילריה וסוגים שונים של תחמושת.

המחלות השכיחות בשירות הצבאי הן מחלות עור, מחלות נשימה, סרטן שנגרם עקב חשיפה לחומרים כימיים (שמנים, גריז, מדללי צבע). גם מחלות נפשיות עשויות לפרוץ בזמן השירות הצבאי, כמו הפרעה נפשית פוסט טראומטית (PTSD).

החוק שמגן על הזכויות גם בעת חופשה מהצבא

בשנים האחרונות בוצעו תיקונים בחוק התגמולים לחיילים ולבני משפחותיהם. כך, למשל, נוספה חבלה שלא בעת מילוי תפקיד, במטרה להגן במיוחד על חיילי שירות חובה (סדיר) שנפגעים בחופשה מאושרת משירותם הצבאי.

באופן זה, חייל בשירות סדיר שנפגע בתאונת דרכים או בטיול לחו”ל בזמן חופשה מהצבא יכול לתבוע את משרד הביטחון, בניגוד למשרתי קבע וחיילי מילואים.

עם זאת, חשוב לסייג ולומר כי להבדיל מפציעה בזמן השירות הצבאי, הזכויות והפיצויים לחייל בשירות חובה שנפגע בחופשה מאושרת, מותנים בקביעת דרגת נכות של 20% לפחות בידי הוועדה הרפואית. אם שיעור הנכות שייקבע נמוך מדרגה זו, החייל לא יהיה זכאי לשום תגמול ממשרד הביטחון בגין פגיעתו בעת חופשה.

מה זה קשר סיבתי?

חייל בשירות חובה שתובע הכרה בנכותו מהאגף לשיקום נכים במשרד הביטחון, חייב להוכיח קשר סיבתי בין השירות הצבאי לפגיעה, כלומר, עליו להוכיח כי הנכות שלו נגרמה כתוצאה ממחלה או פגיעה תוך כדי השירות ועקב תנאי השירות. תהליך ההכרה עלול להיות מורכב ומפותל.

למרבה הצער, חלק מהחיילים שנפגעים במהלך שירותם הצבאי ונותרים עם נכות, לא זוכים להכרה מטעם משרד הביטחון וכך נמנעים מהם טיפול הולם בפגיעתם והפיצוי שהם זכאים לקבל על פי החוק.

מה עושים בעקבות פגיעה בצבא?

ישנם מספר צעדים שכל חייל בשירות סדיר חייב לדעת ולהכיר, למקרה הצורך. בעת פגיעה יש לפעול לפי הכללים האלה:

1   דו”ח פציעה – חשוב למלא את הדו”ח במלואו סמוך ככל האפשר למועד הפגיעה או אבחון המחלה, ולהחתים עליו את הרופא המטפל או את רופא היחידה. אם אושפזתם ולא הספקתם למלא את הדו”ח מיד לאחר הפגיעה, פנו בהקדם לנציגי יק”ר (לשעבר ר”מ2) שנמצאים בבית החולים ובקשו מהם למלא אותו. יש לוודא שהדו”ח כולל את נסיבות הפגיעה, תיאור האירועים שהובילו לפגיעה ופירוט על הטיפול הרפואי.

2    תיעוד רפואי – יש לבקש ולשמור העתקים מכל מסמך שבו מתועד ההליך הרפואי שעברתם בעקבות הפגיעה או המחלה, כגון: ביקורים אצל רופאים, תוצאות בדיקות, טיפולים וחוות דעת רפואיות.

3   עדויות ופרטי העדים – נסו לאסוף פרטים מכמה שיותר עדים לאירוע, אם היו כאלה בזמן הפגיעה. הם יוכלו לסייע להוכחת התביעה.

4    הגשת התביעה לפני שתתיישן – תביעות על פגיעה בשירות הצבאי מתיישנות שלוש שנים אחרי מועד השחרור מהשירות הצבאי. גם אם תהיה החמרה מאוחרת במצב הבריאותי כתוצאה מהפגיעה או המחלה, לא תוכלו להגיש יותר תביעה למשרד הביטחון – אלא אם כן קיים תיעוד של “חבלה רשומה”.

5   הגשת תביעה מסודרת – תביעה להכרה בנכות ממשרד הביטחון היא הליך משפטי לכל דבר ואין לזלזל בו. תביעה המוגשת בצורה לא מקצועית וחסרת מידע חיוני, עלולה להידחות או לשלוח אתכם למסע חיפושים ממושך אחרי פרטים חסרים.

כמה כסף מקבלים ממשרד הביטחון?

גובה התגמולים הכספיים נקבעים לפי אחוזי הנכות שהוועדה הרפואית קובעת לנפגע. שיעור נכות של 10%-19% מקנה מענק חד פעמי. דרגת נכות קבועה בגובה 20% ומעלה מזכה בקצבה חודשית ובהטבות נוספות כגון מימון טיפול רפואי ושיקום על חשבון משרד הביטחון, סיוע בלימודים ושלל הטבות המוענקות לנכי צה”ל.

ואם המצב מחמיר בשלב מאוחר יותר?

חייל שנותר עם נכות וחלה החמרה במצבו הרפואי גם זמן רב לאחר השחרור מצה”ל, והוא זקוק לקבלת טיפול או שיקום לאחר שחרורו, יוכל לממש את זכויותיו באמצעות הגשת תביעה חדשה לקצין התגמולים במשרד הביטחון.

בעקבות מלחמת חרבות ברזל גויסו רבים לשירות מילואים, ויש מי שהתנדבו לכיתות הכוננות שקמו ביישובם. שלא כמו חיילים בשירות חובה או בשירות קבע, חיילי מילואים ומתנדבים בכיתות כוננות הם אזרחים לכל דבר, אך בעת השירות הפעיל משתנה מעמדם – והם זכאים לזכויות כמו עמיתיהם המשרתים בצבא קבע או בשירות חובה.

כמו כן, מתוקף חוק הקצבאות, קיימות זכויות נוספות המיועדות אך ורק לחיילי מילואים ומתנדבי כיתות כוננות. במקרה של פגיעה בעת מילוי תפקידם, זכאים חיילי המילואים לקבלת שירותי רפואה מצה”ל באמצעות גורמי הרפואה בצבא, או במרפאות ובתי החולים. אחרי השחרור מהשירות, האחריות על הטיפול בפציעה עוברת למשרד הביטחון ולקופות החולים.

מי זכאי להגיש תביעה?

כל חייל מילואים ומתנדב בכיתת כוננות שנפגע בזמן השירות ועקב השירות רשאי להגיש תביעה למשרד הביטחון ולבקש הכרה כנכה צה”ל. הפגיעות שבהן קצין התגמולים עשוי להכיר כוללות:

פגיעה במהלך פעילות מבצעית

פגיעה באימון

חבלה בדרך אל שירות המילואים/כיתת כוננות ובחזרה

פגיעה בזמן השהות בבסיס או בפעילות הקשורה לתפקיד הצבאי

מה לעשות מיד אחרי הפגיעה?

דיווח: לדווח מיד לקצין הממונה

טיפול רפואי: לא להסס ולפנות מיד לטיפול רפואי, לדאוג שהפנייה תהיה מתועדת במערכת הצבאית.

דו”ח פציעה: מוכר גם כטופס 141. יש לוודא כי הרופא והמפקד חתומים עליו. במקרה של אשפוז עקב הפציעה יש לבקש את הדו”ח מנציגי ר”מ 2.

תיעוד רפואי: לשמור כל מסמך, תוצאות בדיקות, טיפולים וחוות דעת רפואיות.

חיילי מילואים ומתנדבי כיתות כוננות שנגרם להם נזק נפשי כתוצאה מהשירות, יתבקשו להוכיח בהגשת תביעתם כי קיים קשר סיבתי בין השירות לבין הפגיעה, למשל בין פוסט טראומה לבין אירוע שקרה בזמן השירות או ללחץ העצום שבו היה שרוי הנפגע בעת מילוי תפקידו.

“לדבר” את הבעיות

בעת מילוי דו”ח הפציעה והמפגש עם הרופאים, חשוב מאוד “לדבר” את הבעיות. אל תגידו לרופאים מה יש לכם, אלא תתמקדו בתיאור הבעיות שמהן אתם סובלים – מה בדיוק כואב, אילו מגבלות תנועה קיימות, עם אילו קשיים אתם מתמודדים.

התיאורים שלכם יסייעו במתן טיפול מדויק ומתאים, ובנוסף יתועדו תלונותיכם במסמכים הרפואיים. אם תיזכרו אחרי הגשת התביעה בבעיות רפואיות שלא העליתם לפני כן, אתם עלולים להיתקל בבעיה.

לדייק בפרטים

בעת הגשת טופס הבקשה להכרת זכות (חבלה) לפי חוק הנכים, חשוב להתמקד בפרטים ולדייק בהם ולשים לב ל”אותיות הקטנות”.

בעת מילוי הפרטים עליכם לתת מענה מלא לכל השאלות.

מה שתכתבו על-גבי הטופס הוא משמעותי במיוחד לגבי המשך הליך התביעה על-ידי קצין התגמולים או ועדת ערר, ולא יהיה ניתן לשנות או לסטות מתיאור העובדות כפי שציינתם אותן – אלא במקרים חריגים.

יש לדייק בתיאור פרטי החבלה. פרטו בצורה מלאה ומדויקת את העובדות והשתלשלות העניינים הקשורים לחבלה, מקום החבלה בגוף, טיפול רפואי ופרטים לגבי תופעות מהן סבלתם או סובלים.

פרט חשוב מאוד: הטופס הוא תצהיר משפטי לכל דבר ויש להקפיד על כתיבת הפרטים הנכונים וצירוף כל התיעוד והמסמכים הקשורים לתביעה. אתם מצהירים כי תהיו צפויים לעונש בהתאם לחוק במידה ותמסרו ידיעה כוזבת.

זכויות והטבות

כאמור, משרתי מילואים ומתנדבי כיתות כוננות מוגדרים חיילים לכל דבר, ולכן הם יכולים להגיש להכרה בזכויותיהם כנכי צה”ל אם נפגעו בזמן השירות.

ההטבות המגיעות לנכי צה”ל רבות ומגוונות וכוללות תגמולים כספיים, טיפולים רפואיים, והטבות כמו הלוואות ומענקי דיור, הטבות מס בקניית רכב ובנסיעה בתחבורה ציבורית, הנחות בארנונה, הנחות בטיפולים רפואיים נבחרים, סיוע במימון לימודים ועוד.

לחיילי מילואים בלבד: הקצבה הנוספת והמיוחדת

חוק הקצבאות משנת 2002 נועד להבטיח תשלום לחיילי מילואים ומתנדבי כיתות כוננות שנפגעו בתקופת שירותם, במקרים בהם חיילי המילואים לא זכאים לקצבה מקופת גמל, או שזכאותם לקצבה מקופת גמל פחותה מזכויותיהם לפי חוק זה. זו הטבה מיוחדת במינה המיועדת אך ורק לחיילי מילואים.

בהתאם לחוק זה, הקצבה מתבססת על דרגת הנכות התפקודית שנקבעת על-ידי ועדה בצה”ל (לא משרד הביטחון(. ככל שהוועדה תכיר בנפגע כבעל נכות תפקודית של יותר מ-19%, הוא יהיה זכאי לקצבה חודשית, תואמת קצבה תקציבית.

דרגת הנכות התפקודית ממחישה את מידת הפגיעה בכושר ההשתכרות עקב הפגיעה, תוך שקלול נתונים לגבי עיסוקו האזרחי והיקף הכנסתו של התובע במועד הפגיעה, מקצועו, גילו וכדומה.

לחצו על הקישור: חוק תשלום הקצבאות לחיילי מילואים

תאונת עבודה אחת – שני פיצויים!

פיצוי כפול לאיש קבע שנפגע בתאונת עבודה בעת השירות הצבאי ושבר את עצם ידו השמאלית. פנינו בשמו להכרה בזכויותיו בביטוח הלאומי – אפשרות שקיימת בפני משרתי קבע, ובמקביל ייצגנו את הנפגע מול חברת איילון שביטחה אותו במסגרת פוליסת תאונות אישיות למשרתי קבע.

הלחץ הצליח והלקוח שלנו נהנה מפיצוי כפול על תאונה אחת: מענק כספי מביטוח לאומי בסך 35,630 ש”ח בגין נכויות זמניות ונכות בסך 10% לצמיתות, ועוד 21,991 ש”ח מחברת הביטוח איילון.

בסך הכל 57,621 ש”ח בגלל… שבר ביד!

נפגעתם בשירות הצבאי? צרו קשר לקבלת ייעוץ מקצועי ובדיקת זכאותכם לפיצויים.

האם יצא לכם לשמוע על תקנות 6 ו-12 לתקנות הנכים במשרד הביטחון? בתנאים מסוימים, תקנות אלה מאפשרות לבדוק מחדש את אחוזי הנכות שנקבעו על-ידי הוועדה הרפואית ולהגדילם באופן רטרואקטיבי.

ללקוח משרדנו שתבע את משרד הביטחון, נקבעו 6% נכות עבור חבלה אקוסטית וירידה בשמיעה. החזרנו את התיק לבדיקה מחדש עם דגש על פגיעה נוספת ממנה סבל הלקוח עקב שירותו הצבאי – שבר בבוהן שגרם לחוסר תחושה (נימול) ועיוות קל.

בהתאם לתקנות 6 ו-12, התיק נפתח לדיון מחדש בוועדה הרפואית, שם הוחלט להכיר ב-10% נכות נוספים בגלל הפגיעה באצבע. דרגת הנכות המשוקללת הועלתה ל-16%, מה שזיכה את הלקוח שלנו במענק כספי מכובד מאוד בסך 157,189.91 שקלים, והכל בגלל… אצבע אחת קטנה.

נפגעתם בשירות הצבאי? צרו קשר לקבלת ייעוץ מקצועי ובדיקת זכאותכם לפיצויים.

חייל עם קשיי הסתגלות קשים, שהתגייס לצה”ל למרות שהגיע מרקע של מצוקה ועבר של שימוש בסמים, בעיות אישיות ונשירה מהלימודים ללא בגרות, הוכר בעקבות פנייתנו כנכה צה”ל לאחר שחלה בסכיזופרניה במהלך השירות.

הבחור התגייס כחייל מקא”מ (“מרכז קידום אוכלוסיות מיוחדות”, אלה חיילים שמוגדרים עם קשיי הסתגלות גבוהים למערכת הצבאית). במהלך השירות החל לסבול ממצוקה והתקפי חרדה קשים. בתור נהג צבאי הוא גרם לשתי תאונות שונות, שבר את כף ידו וגרם נזקים לרכבים. החייל הורד מהכביש והועבר לתפקיד טבח במוצב קדמי על גבול לבנון, מה שרק הגביר את המצוקה שלו. תנאי השירות גרמו בסופו של דבר להתפרצות מחלת הסכיזופרניה.

תבענו ממשרד הביטחון לקחת אחריות ולהכיר באופן מלא בהתפרצות מחלת הסכיזופרניה. משרד הביטחון שלח את החייל לשני רופאים מומחים, אחד מהם קבע שאין שום קשר בין השירות בצה”ל להתפרצות הסכיזופרניה, והמומחה השני היה “נדיב” יותר וייחס שליש מהמחלה לתנאי השירות.

התעקשנו ונלחמנו עד הסוף, עד שמשרד הביטחון “זרק” לפח את חוות הדעת של המומחים מטעמו – והכיר באופן מלא בעמדתנו ובקשר בין מחלת החייל לשירות הצבאי.

החייל שוחרר מהשירות, וכעת מחכה לוועדה רפואית שתקבע את דרגת הנכות – ואת גובה התגמולים שיוענקו לו.

צוות משרדנו כולל אנשי צבא וביטחון שהתמודדו באופן אישי עם תביעות נכות מול אגף השיקום. אנחנו יודעים כמה כואב לכם. צרו קשר, נרצה לשמוע ולעזור לכם.

לקוח משרדנו, גבר בשנות ה-60 לחייו, שעבר ניתוח להחלפת ברך עקב החמרת מצבו, זכה לנכות מוגדלת ממשרד הביטחון – בעקבות הניתוח.

האיש נפגע בברך רגלו השמאלית כששירת בצעירותו בצבא וקיבל אחוזי נכות מזעריים. בשנים האחרונות סבל מניוונים משניים בפציעה ורופאיו המליצו על ניתוח להחלפת הברך. הניתוח היה מוצלח, אבל בעקבותיו הוא נזקק לתהליך שיקומי שנמשך מספר חודשים.

פנינו אל משרד הביטחון ודרשנו להכיר בהחמרת המצב של לקוח המשרד כדי להגדיל באופן זמני את אחוזי הנכות שלו ולהקל עליו כלכלית בזמן השיקום.

הוועדה הרפואית במשרד הביטחון בדקה את הממצאים שהעברנו ואישרה לשמחתנו הרבה תוספת של 30 אחוזי נכות ובסך הכל נכות משוקללת של 31% רטרואקטיבית מיום הפנייה שלנו ולמשך שנה ושלושה חודשים.

בתום התקופה יוזמן האיש לבדיקה חוזרת, שם תיקבע דרגת הנכות שלו לצמיתות. עד אז הלקוח שלנו ייהנה מתגמול כספי חודשי מוגדל.

נפגעת בצבא? במשרדנו צוות של אנשי צבא וביטחון שהתמודדו אישית עם תביעות נכות מול משרד הביטחון. אנחנו יודעים כמה כואב לכם. צרו קשר, נרצה לשמוע ולעזור לכם.

משרת הקבע, בדרגת נגד, היה בין הראשונים להגיע לזירת תאונה קשה, שבה התהפך רכב קרבי משוריין. הוא פעל בתעוזה ובקור רוח וחילץ את הנהג הפצוע כשהוא נלחם נגד השעון כדי להציל חיים. כל שאר הנוסעים נהרגו. במהלך האירוע נחשף הנגד למראות קשים של נפגעים והרוגים. בעקבות האירוע החל לסבול מדחק נפשי פוסט טראומטי (PTSD) ונזקק לטיפול פסיכיאטרי קבוע.

לאחר שפנינו בשם הנגד למשרד הביטחון, הכיר בו אגף השיקום כנכה צה”ל בשיעור 40%, מה שמזכה אותו בגמלה קבועה ובסכום מצטבר הנאמד במאות אלפי שקלים עד יומו האחרון.

נפגעת בצבא? במשרדנו צוות של אנשי צבא וביטחון שהתמודדו אישית עם תביעות נכות מול משרד הביטחון. אנחנו יודעים כמה כואב לכם. צרו קשר, נרצה לשמוע ולעזור לכם.

* אין לראות בכתוב לעיל משום חוות דעת משפטית ו/או ייעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו.

אם לא היה מעורב רכב אזרחי בתאונה, אפשר להגיש תביעה רק במשרד הביטחון.

כדאי לציין שתאונת דרכים בדרך לבסיס או ממנו נחשבת כתאונה שאירעה במהלך השירות הצבאי.

החוק שונה קצת במקרה של תאונת דרכים במהלך חופשה מהצבא: חיילים בשירות סדיר עדיין יכולים לבחור את מי לתבוע, אבל משרתי מילואים או קבע לא יכולים להגיש תביעה נגד משרד הביטחון – ועליהם לתבוע את חברת הביטוח בלבד.

קיימים יתרונות וחסרונות בכל אפשרות תביעה, אבל בכל מקרה אי אפשר לתבוע בשני המסלולים – חייבים לבחור מסלול אחד בלבד: משרד הביטחון או חברת הביטוח. מי שתבע את חברת הביטוח וקיבל פיצוי כספי לא יוכל להגיש תביעה למשרד הביטחון – גם אם קיבל פיצוי נמוך ממה שרצה, וגם אם מצבו הרפואי יחמיר בעתיד.

מה עדיף, לתבוע את משרד הביטחון או את חברת הביטוח?

בתביעה לחברת הביטוח זכאי הנפגע לקבל פיצוי כספי חד פעמי בלי קשר לשאלה מי היה אשם בתאונה. לעומת זאת, בתביעה שמוגשת לקצין התגמולים במשרד הביטחון, אם החייל היה אשם בביצוע התאונה, למשל נהג במהירות מופרזת או ללא רשות, התביעה תידחה.

כאשר מגישים את התביעה למשרד הביטחון על פי חוק הנכים, יש להוכיח קשר סיבתי בין המצב הרפואי לתאונה. חשוב מאד למלא דו”ח פציעה כמה שיותר מהר אחרי ולהחתים את הרופא.

קבלת פיצוי מחברת הביטוח אינו מותנה בכך שלנפגע נותרה נכות קבועה, לעומת זאת, כדי לקבל הכרה כנכה ולהיות זכאים לפיצויים על-פי חוק הנכים, יש לקבל יותר מ-10 אחוזי נכות.

היתרון המרכזי בהגשת תביעה למשרד הביטחון הוא בכך שהנפגע מקבל הכרה כ”נכה צה”ל” לכל החיים, ואגף השיקום אחראי על הוצאות הטיפול והשיקום של הנפגע. נכה צה”ל זכאי להטבות כמו מימון טיפולים רפואיים, הנחה במיסים שונים ועזרה בסבסוד לימודים. במקרה וחלה החמרה במצב הרפואי קיימת אפשרות להגדיל את אחוזי הנכות. גובה הפיצוי אינו מותנה בשכר החודשי של הנפגע טרם התאונה, וסכומי הפיצוי זהים לכל הנפגעים בעלי אותה נכות.

לחיילים שנפגעו בתאונה בזמן שירותם הצבאי ויתכן שהם זכאים לפיצוי, מומלץ להתייעץ עם עורך דין מומחה בתביעות מסוג זה כדי לבחור באפשרות התביעה הטובה ביותר מבחינתם.

לאחרונה הגשנו ליחידת התביעות של אגף השיקום במשרד הביטחון תביעת להכרת זכות נכה בשמו של חייל צה”ל הסובל מירידה באיכות השמיעה.

בתוך שבוע בלבד מיום פנייתנו אישר משרד הביטחון ללקוחנו מתן טיפול רפואי בגלל הפגיעה בשמיעה. זאת בזמן שהפנייה להכרה בנכותו נמצאת עדיין בטיפול. לדעתי, “שברנו” כאן שיא חדש במהירות הטיפול של אגף שיקום נכים בפנייה בנושא תביעת נכות.

צוות משרדנו כולל אנשי צבא וביטחון שהתמודדו באופן אישי עם תביעות נכות מול אגף השיקום. אנחנו יודעים כמה כואב לכם. צרו קשר, נרצה לשמוע ולעזור לכם.