תיקון 29 לחוק השיקום, שנכנס לתוקף בשנת 2017 בעקבות ועדת גורן, הביא להפרדה ברורה בין משרתי הקבע בצה”ל למקביליהם בכוחות הביטחון לעומת חיילים בשירות חובה ומילואים. כתוצאה מכך, האחריות על הכרה בזכויות הנפגעים בשירות קבע ובכוחות הביטחון הועברה ממשרד הביטחון לידי המוסד לביטוח לאומי.

מי זכאי לתבוע נכות מביטוח לאומי?

משרתי קבע בצה”ל, משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר, המוסד, השב”כ, משרד ראש הממשלה, משמר הכנסת וגורמי ביטחון נוספים זכאים לתבוע נכות מהמוסד לביטוח לאומי במקרה של פציעה או מחלה במהלך שירותם. יש לציין כי האחריות על הכרה בזכויות של חייל שעובר מיד בתום שירות החובה שלו בצה”ל לשירות, ונפגע במהלך חצי השנה הראשונה מהמעבר, מוטלת עדיין על משרד הביטחון.

מתי אפשר לתבוע את ביטוח לאומי?

הנסיבות בהן ניתן לתבוע נכות מהמוסד לביטוח לאומי מפורטות בתיקון חוק השיקום ומכסות פציעות שאינן מבצעיות במהות, לדוגמה:

חבלה ופציעה שלא בזמן אימון או פעילות מבצעית. למשל: פגיעת גב עקב סחיבת משא כבד במסגרת השירות הצבאי, או פציעה במשחק כדורגל עם חיילים אחרים בשטח הבסיס.

תאונות דרכים בדרך אל השירות הצבאי או בחזרה ממנו.

פגיעה מצטברת שלא ניתן לייחס אותה אך ורק לשירות הצבאי, למשל: בעיות גב, בקע מפשעתי, מחלות כרוניות, מחלות ממאירות וכדומה.

מתי כן אפשר לתבוע את משרד הביטחון?

קיימים שני סוגי פגיעות בשירות הצבאי, שבהן הכתובת להכרה בנכות הייתה ונשארה אגף השיקום במשרד הביטחון.

חבלת שירות: חבלה, פגיעה פיזית או פגיעה פוסט טראומטית בעת פעילות מבצעית, באימון לקראת פעילות מבצעית או באירוע אופייני לשירות הצבאי/ביטחוני מבחינת האופי, המהות והנסיבות שלו.

מחלת שירות: התפרצות מחלה בזמן שירות הקבע, בעקבות אירוע או תנאי השירות, שהמהות, האופי והנסיבות שלהם ייחודיים לשירות הצבאי/ביטחוני, כגון: חשיפה לקרינה, חשיפה לחומרים מסוכנים, וכדומה.

מה ההבדל, בעצם?

יש הבדלים משמעותיים בין הזכויות של נכי צה”ל שקיבלו הכרה ממשרד הביטחון לבין זכויות נכים המוכרים בביטוח לאומי.

נכי צה”ל נהנים מזכויות רבות והטבות מפליגות וכן ממעטפת מחבקת שכוללת אפשרויות שיקום, טיפולים ותגמולים שמעניק משרד הביטחון. מצד שני, במקרים מסוימים, דווקא התגמולים הכספיים מביטוח לאומי גבוהים יותר מאשר תגמולי משרד הביטחון – וזאת בשל השוני באופן חישוב הפיצויים.

בכל מקרה, אופי הפגיעה או המחלה בשירות הקבע הם שקובעים את מסלול ההכרה בנכות – ולכן ברוב המקרים אין אפשרות בחירה לגבי “המסלול המועדף”.

איך מקבלים הכרה מביטוח לאומי?

תהליך תביעת הנכות מביטוח לאומי עבור משרתי קבע וכוחות הביטחון דומה לתהליך הגשת תביעה בגין תאונת עבודה מחלת עבודה במסלול האזרחי. יש לצרף תיעוד רפואי מקיף של הפגיעה או המחלה ולעמוד בפני ועדה רפואית שתקבע האם להעניק הכרה ואת גובה הנכות.

אין פיצוי כספי שיוכל לכפר על הסבל והכאב שחוו שורדי הטבח בדרום וביישובי עוטף עזה ב-7 באוקטובר 2023, וכמותם כל נפגעי פעולות האיבה מאז קום המדינה.

יחד עם זאת, כדי להקל ולו במעט על הכאב ועל התמודדותם של נפגעי אירועי האיבה ובני משפחותיהם, חשוב לדעת על כל הזכויות המגיעות לנפגעים: תגמולים כספיים, סיוע, שיקום והטבות שונות.

בעקבות פגיעה: איך יודעים שזו פעולת איבה?

חוק הפיצויים לנפגעי פעולות איבה התש”ל-1970 ממלא תפקיד מרכזי במתן תגמולים כספיים לנפגעים בפעולות איבה בתוך מדינת ישראל או מחוצה לה.

כל אזרח ישראלי שנפגע כתוצאה מפעולות איבה במסגרת הסכסוך הערבי-ישראלי זכאי לפיצויים. ההגדרה של פגיעה בפעולת איבה כוללת תרחישים שונים, כגון פגיעה מרקטות, ירי, פיצוצים, דקירות ופעולות עוינות אחרות שבוצעו על ידי צבאות אויב וארגוני טרור, ואפילו פעולות כלפי ישראלים בחו”ל הנובעות ממניעים אנטישמיים.

לפי לשון החוק, תובע להכרה כנפגע אירוע איבה חייב להציג ראיות כי קיימת זיקה ממשית בינו לבין פעולת האיבה וכי בריאותו נפגעה כתוצאה מאותו אירוע.

לאן כדאי לפנות לקבלת עזרה?

בעקבות מלחמת חרבות ברזל נפתח קו חירום לסיוע מידי לנפגעי פעולות איבה ובני משפחותיהם, הפועל כל ימי השבוע (גם בשבת) בין השעות 8 בבוקר עד 8 בערב. קו החירום: 02-6269999.

תגמולים וזכויות לנפגעים

מי שהוכרו כנפגעי אירוע איבה, זכאים לקבלת טיפולים ושירותים רפואיים שכלולים בסל הבריאות, ולהחזר כספי עבור טיפולים ושירותים שנמצאים מחוץ לסל, בהתאם לצורך.

כיסוי ומימון מלא של הטיפול הרפואי, כולל, אשפוז, טיפול תרופתי, אביזרי עזר רפואיים, החלמה ושיקום רפואי.

הטיפול והשיקום מבוצעים על ידי קופת החולים בה מבוטח הנפגע ובתי החולים.

ההחזרים על הטיפולים ניתנים תמורת הצגת קבלות מקוריות במחלקת נפגעי איבה.

נפגע שנמצא בתקופת אי כושר ואינו כשיר לעבוד עקב מצבו הבריאותי, אשפוז או טיפול, יכול לדרוש תגמול רפואי לתקופה זו – ובתנאי שאין לו שכר או פיצויים אחרים בגין אותה תקופה.

סכום התגמול מותאם לגובה השכר החודשי שקדם לפגיעה. אם הנפגע לא עבד בחודש שלפני כן, ישולם לו שכר מינימלי קבוע בחוק.

תביעת נכות

לאחר ההכרה יכולים נפגעי איבה להגיש תביעה לביטוח לאומי להכרה בנכות פיזית או נפשית. לאחר הגשת התביעה יזומן הנפגע לוועדה רפואית שתקבע האם להכיר בנכותו ומה גובה אחוזי הנכות שיקבל.

תובעים שנקבעה להם דרגת נכות של 10% ומעלה זכאים לתגמולים כספיים מהמוסד לביטוח לאומי. למענק חד-פעמי זכאים נפגעי פעולת איבה בדרגת נכות קבועה (לצמיתות) החל משיעור של 10% ועד ל-19% (216,932 ש”ח).

לקצבה חודשית זכאים נפגעי פעולת איבה בדרגת נכות קבועה של 20% ומעלה. כמו כן, יתכנו תגמולים נוספים לנכויות מיוחדות ותוספות שר”מ (שירותים רפואיים מיוחדים).

מיצוי זכויות נפגעי פעולות איבה

נפגעים שמבקשים לקבל הכרה מביטוח לאומי יכולים אומנם לקבל ייעוץ והכוונה ללא עלות לוועדות הביטוח הלאומי, אבל כדי לוודא מיצוי מקסימלי של הזכויות, ניתן לפנות לייצוג וליווי של עורך דין המתמחה בתחום.

יש עורכי דין רבים שמייצגים מול המוסד לביטוח לאומי, אולם רק לחלק קטן מהם יש הניסיון והידע המקצועי בייצוג נפגעי איבה. בזמנים לא פשוטים אלה, כשפגיעות איבה הפכו למרבה הצער לחלק מחיי היום-יום, רק מעטים הם עורכי הדין בעלי הניסיון היודעים לתת מענה אמיתי בתחום זה.

לפנייה אל “יד מכוונת” חייגו למספר 2496*.

כיצד תוכלו לדעת אם אתם נפגעי חרדה עקב אירוע ביטחוני? אלה תסמינים אפשריים:
עילפון, רעד, בכי, דפיקות לב מואצות, הזעה, סחרחורות, צעקות, שיתוק שרירים, פחד עז, תחושת חוסר אונים, קשיי שינה, הימנעות ממקומות שדומים למקום האירוע, ועוד.

נפגעי חרדה שנגרמה להם פגיעה תפקודית בחיי היום-יום בבית ובעבודה, יכולים לתבוע הכרה בנכות מביטוח לאומי. לשם כך יש להצטייד בכל התיעוד האפשרי, כולל מסמכים רפואיים, המעיד על נוכחות התובע באירוע הביטחוני וחומרת הפגיעה הנפשית שנגרמה לו.

לפני תביעת ביטוח לאומי, חשוב להתייעץ עם עורך-דין מנוסה בתחום.

בעקבות ה-7 באוקטובר 2023, עלה בצורה חדה מספר האזרחים הזקוקים לטיפול וסיוע נפשי עקב חשיפה לאירוע מסכן חיים: שורדי הטבח במסיבת הטבע בדרום, תושבי עוטף עזה שהיו עדים לאירועי השבת השחורה, בני משפחותיהם של חיילים הלוחמים בעזה ובגבול הצפון וגם ציבור גדול של אנשים החשוף לירי הטילים ולאזעקות.

מה שלא כולם יודעים, הוא שהמדינה עשויה להכיר באנשים כנפגעי פוסט טראומה עקב חשיפה ממושכת לירי טילים ולאזעקות “צבע אדום”, גם אם הטילים לא נפלו בקרבתם.

מי זכאי להבקש הכרה בפגיעה נפשית עקב המצב הביטחוני?

אנשים שחשופים עקב המציאות הביטחונית באזור מגוריהם לאזעקות מרובות וירי טילים מתמשך, עלולים לסבול מהתקפי חרדה, קשיי שינה, חוסר תיאבון, עצבנות ורגזנות לאורך זמן, פגיעה בכושר הריכוז, רגישות יתר לרעשי הסביבה (למשל נטייה להיבהל בקלות מרעשי אופנוע או רכבים), ובכלל פגיעה בתפקוד היום-יומי הגורמת לשיבוש משמעותי בעבודה ובבית.

מה לעשות?

ניתן לפנות לביטוח לאומי ולציין בטפסים במתאימים את הבקשה להכרה בפגיעה בפעולות איבה. חשוב להדגיש בנימוקים את החשיפה המרובה לירי רקטי ולאזעקות. בהמשך יבוצע זימון לוועדה הרפואית שתבחן את הממצאים ואת מצבו הנפשי של המבקש כדי לקבוע האם קיימת דרגת נכות נפשית ומה גובה התגמול הכספי.

סיוע בחינם גם בלי הכרה רשמית

המדינה מעניקה כלים לסיוע וטיפול בפגיעה, גם בלי לקבל הכרה מביטוח לאומי כנפגעי פעולות איבה.
מי שמרגישים כי הם סובלים מחרדות ופוסט טראומה יכולים לקבל טיפול נפשי וליווי מיידי לאחר הפגיעה.
טיפול אישי, משפחתי או קבוצתי, ניתן בחינם במרפאות בריאות הנפש, במרכזי החוסן ובמוקדי עמותות שונות.

למידע נוסף היכנסו לקישור הזה:
https://www.btl.gov.il/HaravotBarzel1/Harada_HB/Pages/Harada1.aspx:

מתקפת הטרור הנוראה ב-7 באוקטובר 2023 שבה נרצחו מעל 1,000 ישראלים ונפצעו אלפים בגוף ובנפש, והמלחמה שפרצה בעקבותיה, הותירו את החברה הישראלית פצועה ואבלה. בתוך זמן קצר, הצטרפו למשפחת נפגעי פעולות האיבה אלפי בני אדם, עבורם החיים כבר לא ייראו אותו הדבר, לעולם.

בזמנים קשים אלה, חיוני שנפגעים ובני משפחתם יהיו מודעים לזכויותיהם, במיוחד בתחום הפיצויים והתמיכה הנפשית.

ההכרה בנפגעי נפש

חוק הפיצויים לנפגעי פעולות איבה התש”ל-1970 כולל לא רק נפגעים פיזית אלא גם אנשים הסובלים מנזק נפשי כתוצאה מפעולות איבה במדינת ישראל או מחוצה לה. גם אלו שלא נפגעו ישירות אך היו עדים או נכחו במהלך אירועים כאלה עשויים להיות מוכרים כנפגעי פעולות איבה.

החוק גם מכיר בזכאותם של אנשים שהגיעו לזירת אירוע איבה אחרי התרחשותו, למשל כדי לסייע לנפגעים, ונחשפו למראות שגרמו להם נזק נפשי.

פגיעה נפשית כתוצאה מאירועי איבה יכולה “ללבוש” צורות שונות, כולל פוסט טראומה (PTSD), התקפי לב, הפרעות חרדה, וכן החמרה של מצבים רפואיים קיימות כמו בעיות עור, סוכרת ועוד. במקרים מסוימים מכיר ביטוח לאומי גם באנשים שנפגעו נפשית כתוצאה מחשיפה ממושכת לאזעקות וירי רקטי.

נפגעי נפש עלולים להיתקל במכשולים רבים בדרך לקבלת הכרה בפגיעתם, בעיקר בשל האתגר להוכיח קשר סיבתי בין הנזק הנפשי לבין האירוע עצמו. לעיתים קרובות הנפגעים פונים לאבחון זמן רב אחרי שקרה האירוע, מה שעשוי להקשות יותר על סיכויי התביעה.

פגיעה נפשית בפעולת איבה – מה עושים?

מאז הקמתה, מתמודדת המדינה עם מלחמות ופעולות איבה אינספור. נולדנו לתוך מציאות של חיכוך בלתי פוסק עם צער וכאב, אך אפשר למצוא בכך גם נחמה פורתא: הרשויות בארץ מנוסות ומורגלות בטיפול בנפגעי נפש ונותנות מענה במגוון רחב של שירותים, חלקם ללא תשלום.

טיפול וסיוע נפשי

מי שנכחו או היו עדים לאירוע איבה וסובלים מהפרעות חרדה, זכאים לקבל טיפולים וסיוע נפשי בחינם במרכזי הטיפול והתמיכה הרגשית של המוסד לביטוח לאומי בשיתוף עם משרד הבריאות.

הטיפולים ניתנים ללא עלות על-ידי צוותי פסיכולוגים, פסיכיאטרים ועובדים סוציאליים קליניים. סדרת הטיפולים (עד 12 טיפולים או יותר במידת הצורך) מותאמת באופן אישי לילדים, לבני נוער, למבוגרים ולמשפחות.

אין צורך להגיש תביעה לביטוח לאומי או לקבל הכרה כנפגעי פעולות איבה כדי לקבל את הסיוע.

למידע נוסף היכנסו לקישור הזה:

https://www.btl.gov.il/benefits/Victims_of_Hostilities/Pages/MerkazeiSiua.aspx

מרכזי תמיכה נפשית

בארץ פועלים גופים רבים המעניקים תמיכה נפשית לכל מי שמתמודד עם קשיים תפקודיים ורגשיים, במיוחד על רקע המלחמה בה אנחנו נתונים. הינה כמה גופים נבחרים שניתן ליצור קשר עימם:

מרכז עמך – מתמחה בטיפול שורדי שואה וגימלאים וכן בנפגעי פוסט טראומה מכל שכבות האוכלוסייה.

טלפון: 03-6130425  אתר: https://www.amcha.org

נט”ל – עמותה הנותנת מענה לנפגעי טראומה על רקע לאומי – טרור ומלחמה.

טלפון: 1-800-363-363

חמ”ל לב אחד – ארגון סיוע אזרחי במצבי חירום המפעיל מוקד פעיל 24 שעות ביממה ומספק שירותי סיוע נפשי לכל דורש וליווי משפחות נפגעים.

טלפון: 052-235-1800

ער”ן – מתן עזרה ראשונה נפשית.

טלפון: 1201. עברית – שלוחה 6, ערבית – שלוחה 2. רוסית 1-800-2411201, אמהרית 1-800-211201

תביעה להכרה בביטוח לאומי

לסובלים מפגיעה נפשית עקב פעולות איבה, ניתן להגיש תביעה להכרה ולמימוש הזכויות באתר ביטוח לאומי.

מי שהוכרו כנפגעי פעולות איבה עשויים לזכות בתגמול כספי למימון טיפולים נפשיים. גם בני משפחה של נפגעי נפש בפעולות איבה עשויים להיות זכאים לטיפולים וסיוע נפשי.

אין צורך לפנות לעורך דין

כדי להגיש תביעה להכרה בפגיעה מפעולת איבה, אין צורך לפנות לעורך דין.

מרכזי “יד מכוונת” הפרוסים ברחבי הארץ מעניקים שירותי ייעוץ והכוונה בחינם לוועדות הרפואיות של המוסד לביטוח לאומי, ובאישור הביטוח הלאומי.

השירות ניתן על-ידי צוותים מקצועיים המורכבים מרופאים מומחים בתחומים שונים ומזכירות רפואיות. הסיוע כולל עזרה בהגשת התביעה, הכנת התיק הרפואי והתיעוד הנדרש לקראת הזימון לוועדה הרפואית, ומתן הדרכה מקצועית על הליכי הוועדה וההתנהלות מולה.

לפנייה אל “יד מכוונת” חייגו למספר 2496* או היכנסו לקישור.

לפניה ישירה למשרד עורך דין רונן לפיד – 053-6248766

תאונת עבודה אחת – שני פיצויים!

פיצוי כפול לאיש קבע שנפגע בתאונת עבודה בעת השירות הצבאי ושבר את עצם ידו השמאלית. פנינו בשמו להכרה בזכויותיו בביטוח הלאומי – אפשרות שקיימת בפני משרתי קבע, ובמקביל ייצגנו את הנפגע מול חברת איילון שביטחה אותו במסגרת פוליסת תאונות אישיות למשרתי קבע.

הלחץ הצליח והלקוח שלנו נהנה מפיצוי כפול על תאונה אחת: מענק כספי מביטוח לאומי בסך 35,630 ש”ח בגין נכויות זמניות ונכות בסך 10% לצמיתות, ועוד 21,991 ש”ח מחברת הביטוח איילון.

בסך הכל 57,621 ש”ח בגלל… שבר ביד!

נפגעתם בשירות הצבאי? צרו קשר לקבלת ייעוץ מקצועי ובדיקת זכאותכם לפיצויים.

השלב הראשון בתהליך: הכנה והגשה של כל הטפסים והאישורים הנדרשים לפקיד השומה במס הכנסה.

השלב השני – הפניית התיק לוועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי לצורך קביעת אחוזי נכות וצירוף שובר אגרה לתשלום עבור הוועדה הרפואית.

השלב השלישי: זימון לוועדה הרפואית – תהליך שנמשך בדרך כלל מספר חודשים ובסיומו תישלח ההחלטה לתובע.

השלב הרביעי: בהתאם לאחוזי הנכות שיקבעו בהחלטה, ינפיק פקיד השומה לתובע אישור הנקרא ‘קביעת אחוזי נכות לפי 9 (5) לפקודת מס הכנסה’ – זה השלב שבו אפשר לקבל את הפטור ממס והחזרי מס.

חשוב לדעת: אם אחוזי הנכות שיקבעו על-ידי הוועדה הרפואית בביטוח לאומי יהיו נמוכים מהנדרש כדי לזכות בפטור ממס, ניתן להגיש ערעור על ההחלטה.

בכל מקרה, מימוש הזכות לפטור ממס הוא הליך מורכב ומסובך, עדיף להיעזר בעורך דין מנוסה הבקיא בנושא ויכול לספק את כל העזרה המשפטית והמקצועית כדי לעבור את התהליך בשלום ובהצלחה.

מי שחלו או נפגעו יכולים להיות זכאים לפטור מלא מתשלום מס הכנסה, גם אם המשיכו לעבוד. וז לא הכל: אפשר לתבוע החזר מס עד 7 שנים רטרואקטיבית.

למי מגיע פטור ממס הכנסה? אלה הקריטריונים על-פי סעיף 9 לפקודת מס הכנסה
נכות בשיעור 100% כתוצאה מבעיה רפואית.
נכות מצטברת בשיעור 90% ומעלה כתוצאה ממספר בעיות רפואיות, שאחת מהן לפחות בגובה 40%.
נכות מצטברת של 90% המזכה בתגמול חודשי לפי חוק הנכים או נפגעי פעולות איבה – אין צורך במינימום של 40% נכות על אחת הבעיות.

מחלת מקצוע היא מחלה שפרצה והתגבשה עקב עבודה שבוצעה במקום העבודה או מטעם העבודה. בניגוד לתאונה בעבודה, מחלת מקצוע אינה מקרה של פגיעה חד פעמית שאירעה במקום מסוים ובזמן נתון. מחלת מקצוע היא מחלה שהתגבשה אצל העובד בשל תנאי עבודתו.

במסגרת העבודה, חשופים העובדים למחלות מקצוע שונות, שהנפוצות בהם: בעיות שנגרמו עקב עבודה פיזית קשה; חשיפה לחומרים כימיים, חומרים מסרטנים, אסבסט, קרינה, חשיפה ממושכת לשמש, רעש ועוד; צרידות ופגיעה במיתרי הקול בגלל שימוש רב בהם, בעיות בריאותיות עקב עבודה ממושכת עם מחשב, ועוד.

על מנת למנוע מחלות מקצוע מחוייב כל מעסיק לדאוג לפיקוח על הגורמים המזיקים, אחריות לתנאים סביבתיים הולמים והקפדה על כשירות העובד. עובד שיש לו חשד שנפגע ממחלת מקצוע עליו לפנות לרופא תעסוקתי. אם הוחלט ע”י הרופא התעסוקתי שמדובר במחלת מקצוע על העובד למלא טופס בל/250 ולפנות למוסד לביטוח לאומי על מנת לקבל את זכויותיו.

עובד אשר הוכרה פגיעתו כ”תאונת עבודה” ע”י המוסד לביטוח לאומי יפוצה על אובדן ימי עבודה, על ההוצאות הכרוכות בפגיעה ועל נכות זמנית וצמיתה (קבועה). אם המוסד לביטוח לאומי החליט שהפגיעה לא מהווה תאונת עבודה הנפגע יכול לפנות לבית הדין האזורי לעבודה.

כאשר מדובר בתאונת עבודה שהסתיימה בנכות, ואחוזי הנכות שנקבעו בוועדה הרפואית אינה משקפת את מצבו הרפואי, הנפגע יכול לערער על החלטת הועדה לוועדה רפואית לעררים. על החלטת הוועדה הזו ניתן לערער לבית הדין האזורי לעבודה אך ורק בשאלות משפטיות – ולא בעניינים רפואיים.

עובד שנפגע בתאונת עבודה או חלה במהלך עבודתו זכאי לתבוע פיצויים בנוסף למוסד לביטוח לאומי גם את המעביד וחברת הביטוח שלו או כל אדם אחר שאשם בגרימת הפגיעה. בנוסף לכך הוא יכול לתבוע את חברת הביטוח שביטחה את העובד בפוליסת “ביטוח תאונות אישיות” או “אובדן כושר עבודה” או ביטוחים אחרים בהתאם לפוליסות שרכש. במקרה של תאונת דרכים שהתרחשה במהלך העבודה או בדרך לעבודה או ממנה – יכול העובד לתבוע גם את חברת הביטוח שביטחה את הרכב. העובד שנפגע לא מוגבל לבחירת אחת מן החלופות והוא רשאי לתבוע את כולם.

זכויות של עובד אשר נפגע בעבודה נועדו לעזור לו להשתקם. הגוף הממונה להעניק לעובד שנפגע את זכויותיו הוא בראש ובראשונה המוסד לביטוח לאומי – אך ההליך עד לקבלת אותן זכויות אינו הליך פשוט. לפעמים מגיעות לעובד זכויות ממספר גופים והוא רשאי לתבוע את כולם. להתנהלות של העובד לאחר הפגיעה עשויות להיות השלכות בעתיד – ולכן כדאי לקבל יעוץ מקצועי מעורך דין שמכיר את תחום הנזיקין ויש לו נסיון בנושא.

כיום ניתן לקבל כיסוי במצבי אובדן כושר עבודה מהמוסד לביטוח לאומי ומחברות ביטוח פרטיות – אבל הליך מימוש הזכויות הכספיות איננו פשוט כלל, וכרוך לעיתים בהליכים בירוקרטיים ומשפטיים מורכבים וממושכים.

המוסד לביטוח לאומי מבטח את כל אזרחי ישראל בביטוח אובדן כושר עבודה.

נפגעי תאונות עבודה או עובדים שנפגעו בשל העיסוק המקצועי זכאים לכיסוי ע”י מחלקת תאונות עבודה בביטוח לאומי. עובדים שנפגעו בתאונת דרכים או בתאונה שהתרחשה בבית וכתוצאה ממנה אינם מסוגלים לעבוד מקבלים את הכיסוי במחלקת נפגעי תאונות. אנשים שנפגעו בתאונה או כתוצאה ממחלה ויכולת ההשתכרות שלהם נפגעה, יהיו זכאים לקבל קצבה במחלקת נכות כללית. הזכאות לקבלת הפיצוי בכל אחת מהמחלקות היא בהתאם לתנאים שנקבעו בחוק.

בקביעת דרגת אי הכושר להשתכר מתחשב המוסד לביטוח לאומי במידה שבה ליקויו של המבוטח משפיע על כושרו לעבוד ולהשתכר, על יכולתו לשוב לעבודתו – בצורה מלאה או חלקית, ועל יכולתו לעבוד בעבודה אחרת או ללמוד מקצוע חדש (לפי השכלתו, כושרו הגופני או מצב בריאותו).

על פי הגדרות המוסד לביטוח לאומי, אובדן כושר עבודה מלא הוא מצב שבו מאבד המבוטח את היכולת לעבוד בשיעור העולה על 75% ואינו יכול לעסוק בעיסוק סביר או בעיסוק הקרוב לתחום בו עסק טרם קרות התאונה.

התשלומים המשולמים על ידי המוסד לביטוח לאומי במקרים של אובדן כושר עבודה אינם מגיעים לגובה שכרו של העובד, ואפילו לא בקירוב לכך, דבר שעלול להביא להרעה משמעותית בתנאי החיים. מסיבה זו קיימות חברות ביטוח פרטיות המציעות פרמיות מסוגים שונים. הביטוח נעשה באופן פרטי או ע”י המעסיק.

בנושא הביטוחים הפרטיים יש פוליסות שונות שמציעות תנאים שונים וסוגי כיסוי שונים לאובדן כושר עבודה. אפילו הגדרת המונח “אובדן כושר עבודה” יכולה להיות שונה בין פוליסה לפוליסה. רובם כוללים תקופת המתנה של 3 חודשים לפני הזכאות לקבל גמלה. ברוב הביטוחים קיים סעיף הנקרא “פרנציזה” בו מתחייבת חברת הביטוח לשלם גם עבור אותם 3 חודשים ראשונים במידה ומדובר על אובדן כושר עבודה לטווח ארוך.

בעוד שביטוח לאומי מתייחס לאובדן כושר עבודה כפגיעה בכושר העבודה לכל סוג של עבודה, פוליסות הביטוח הפרטיות מכסות בדרך כלל רק אובדן יכולת לעסוק במקצוע המתאים לרקע התעסוקתי והשכלתו של הנפגע.

ברוב פוליסות הביטוח קיים סעיף לפיו המבוטח יוכל לקבל גמלה מחברת הביטוח בנוסף לקצבה לה הוא זכאי מהמוסד לביטוח לאומי.

סכום הביטוח המשולם במסגרת הפוליסה הוא ברב המקרים בגובה של 75% מהשכר הממוצע של המבוטח בשנה האחרונה, וזאת בניגוד לקצבה מהמוסד לביטוח לאומי שנמוכה יותר. באופן כזה יכול הנפגע לשמור על רמת חיים הקרובה לרמת החיים שלפני הפגיעה.

מימוש הזכויות הכספיות מהמוסד לביטוח לאומי ומחברת הביטוח הינם הליכים לא פשוטים ומצריכים ידע ונסיון משפטי בתחום זה. יש מצבים שבהם גם קרוביו של הנפגע מגיעות זכויות שונות מהמוסד לביטוח לאומי.

הכותבים: עו”ד רונן לפיד ועו”ד אפרים בנדר