שירות החובה הוא תקופה מכוננת בחיים ומלאה באתגרים, אך חשוב לזכור שהשירות טומן בחובו סיכונים להיפגע. הנה כל מה שצריך לדעת במקרה שנפגעתם במהלך שירותכם
תקופת שירות החובה היא מהיפות בחיינו. נכון, האתגרים שאיתם אנחנו מתמודדים אינם פשוטים, אבל מחשלים, ולצידם אנחנו זוכים להכיר חברים חדשים וצוברים חוויות שנשארות איתנו לכל החיים.
ברור לכולנו שהצבא איננו קייטנה ושהשירות הצבאי טומן בחובו גם סיכונים, לא עלינו, להיפגע ולהיפצע. במקרה של פגיעה בשירות החובה, חשוב שתדעו איך לתבוע את הזכויות המגיעות לכם.
פגיעות נפוצות
פגיעה בשירות הצבאי יכולה להתרחש בפעילות מבצעית, בתרגיל מתוכנן אבל גם במשחק כדורגל עם החברים בבסיס, בדרך לבסיס או בחזרה הביתה ואף בחופשה.
הפציעות השכיחות במהלך השירות הצבאי עשויות להיגרם במהלך לחימה, פעולות איבה אבל גם בתאונות דרכים, תאונות אימונים, פגיעות גב שנגרמו עקב נשיאת ציוד כבד, פריקות כתף עקב נפילות או מאמץ פיזי מוגבר, שברי מאמץ או פגיעות בברכיים וליקויי שמיעה עקב חשיפה לרעשי ירי, ארטילריה וסוגים שונים של תחמושת.
המחלות השכיחות בשירות הצבאי הן מחלות עור, מחלות נשימה, סרטן שנגרם עקב חשיפה לחומרים כימיים (שמנים, גריז, מדללי צבע). גם מחלות נפשיות עשויות לפרוץ בזמן השירות הצבאי, כמו הפרעה נפשית פוסט טראומטית (PTSD).
החוק שמגן על הזכויות גם בעת חופשה מהצבא
בשנים האחרונות בוצעו תיקונים בחוק התגמולים לחיילים ולבני משפחותיהם. כך, למשל, נוספה חבלה שלא בעת מילוי תפקיד, במטרה להגן במיוחד על חיילי שירות חובה (סדיר) שנפגעים בחופשה מאושרת משירותם הצבאי.
באופן זה, חייל בשירות סדיר שנפגע בתאונת דרכים או בטיול לחו”ל בזמן חופשה מהצבא יכול לתבוע את משרד הביטחון, בניגוד למשרתי קבע וחיילי מילואים.
עם זאת, חשוב לסייג ולומר כי להבדיל מפציעה בזמן השירות הצבאי, הזכויות והפיצויים לחייל בשירות חובה שנפגע בחופשה מאושרת, מותנים בקביעת דרגת נכות של 20% לפחות בידי הוועדה הרפואית. אם שיעור הנכות שייקבע נמוך מדרגה זו, החייל לא יהיה זכאי לשום תגמול ממשרד הביטחון בגין פגיעתו בעת חופשה.
מה זה קשר סיבתי?
חייל בשירות חובה שתובע הכרה בנכותו מהאגף לשיקום נכים במשרד הביטחון, חייב להוכיח קשר סיבתי בין השירות הצבאי לפגיעה, כלומר, עליו להוכיח כי הנכות שלו נגרמה כתוצאה ממחלה או פגיעה תוך כדי השירות ועקב תנאי השירות. תהליך ההכרה עלול להיות מורכב ומפותל.
למרבה הצער, חלק מהחיילים שנפגעים במהלך שירותם הצבאי ונותרים עם נכות, לא זוכים להכרה מטעם משרד הביטחון וכך נמנעים מהם טיפול הולם בפגיעתם והפיצוי שהם זכאים לקבל על פי החוק.
מה עושים בעקבות פגיעה בצבא?
ישנם מספר צעדים שכל חייל בשירות סדיר חייב לדעת ולהכיר, למקרה הצורך. בעת פגיעה יש לפעול לפי הכללים האלה:
1 דו”ח פציעה – חשוב למלא את הדו”ח במלואו סמוך ככל האפשר למועד הפגיעה או אבחון המחלה, ולהחתים עליו את הרופא המטפל או את רופא היחידה. אם אושפזתם ולא הספקתם למלא את הדו”ח מיד לאחר הפגיעה, פנו בהקדם לנציגי יק”ר (לשעבר ר”מ2) שנמצאים בבית החולים ובקשו מהם למלא אותו. יש לוודא שהדו”ח כולל את נסיבות הפגיעה, תיאור האירועים שהובילו לפגיעה ופירוט על הטיפול הרפואי.
2 תיעוד רפואי – יש לבקש ולשמור העתקים מכל מסמך שבו מתועד ההליך הרפואי שעברתם בעקבות הפגיעה או המחלה, כגון: ביקורים אצל רופאים, תוצאות בדיקות, טיפולים וחוות דעת רפואיות.
3 עדויות ופרטי העדים – נסו לאסוף פרטים מכמה שיותר עדים לאירוע, אם היו כאלה בזמן הפגיעה. הם יוכלו לסייע להוכחת התביעה.
4 הגשת התביעה לפני שתתיישן – תביעות על פגיעה בשירות הצבאי מתיישנות שלוש שנים אחרי מועד השחרור מהשירות הצבאי. גם אם תהיה החמרה מאוחרת במצב הבריאותי כתוצאה מהפגיעה או המחלה, לא תוכלו להגיש יותר תביעה למשרד הביטחון – אלא אם כן קיים תיעוד של “חבלה רשומה”.
5 הגשת תביעה מסודרת – תביעה להכרה בנכות ממשרד הביטחון היא הליך משפטי לכל דבר ואין לזלזל בו. תביעה המוגשת בצורה לא מקצועית וחסרת מידע חיוני, עלולה להידחות או לשלוח אתכם למסע חיפושים ממושך אחרי פרטים חסרים.
כמה כסף מקבלים ממשרד הביטחון?
גובה התגמולים הכספיים נקבעים לפי אחוזי הנכות שהוועדה הרפואית קובעת לנפגע. שיעור נכות של 10%-19% מקנה מענק חד פעמי. דרגת נכות קבועה בגובה 20% ומעלה מזכה בקצבה חודשית ובהטבות נוספות כגון מימון טיפול רפואי ושיקום על חשבון משרד הביטחון, סיוע בלימודים ושלל הטבות המוענקות לנכי צה”ל.
ואם המצב מחמיר בשלב מאוחר יותר?
חייל שנותר עם נכות וחלה החמרה במצבו הרפואי גם זמן רב לאחר השחרור מצה”ל, והוא זקוק לקבלת טיפול או שיקום לאחר שחרורו, יוכל לממש את זכויותיו באמצעות הגשת תביעה חדשה לקצין התגמולים במשרד הביטחון.
