פגיעה בשמיעה במהלך השירות הצבאי – הזכויות שלך

חיילים רבים מתגייסים לצה"ל בריאים לחלוטין, לעיתים בפרופיל רפואי 97 אך מסיימים את השירות הצבאי למרבה הצער כשהם סובלים מנכות. בפני חייל שנפצע במהלך השירות הצבאי פתוחה הדרך להגיש תביעה לאגף השיקום במשרד הביטחון במטרה להכיר בפציעה כפציעה שנגרמה "עקב שירותו הצבאי". זו יכולה להיות פציעה פיזית, מחלה או הפרעה נפשית.

מאת: עו"ד רונן לפיד ועו"ד אפרים בנדר

חלק מהחיילים אשר נפצעים במהלך שירותם הצבאי ונותרים עם נכות אינם זוכים להכרה מטעם אגף השיקום במשרד הביטחון כנכי צה"ל, וכך נמנע מהם טיפול הולם בפגיעתם והפיצוי שהם זכאים לקבל על פי החוק. כאשר חייל שנפצע במהלך שירותו הצבאי מגיש תביעה למשרד הביטחון, עליו להוכיח כי הנכות שלו נגרמה תוך כדי השירות הצבאי ועקב תנאי השירות. ללא ההוכחה הזו, הוא לא יזכה להכרה כנכה צה"ל!

במילים אחרות, על הנפגע מוטל להוכיח כי קיים קשר סיבתי בין הנכות שהוא סובל ממנה לבין שירותו הצבאי. הדרך להוכחת הקשר הסיבתי לא פשוטה כלל!

הקשר בין רעש לפגיעה בשמיעה

עוצמת קול מעל 85 דציבלים נחשבת ל"רעש מזיק" והיא מסוכנת לשמיעה. רעש בעוצמה של 105-120 דציבלים, כמו הרעש במועדונים ובמופעי רוק גורם נזק לשמיעה לאחר חשיפה של 15 שניות בלבד. רעש של יריית רובה עוצמתו 140 דציבלים וגורם נזק מיידי לאוזניים לא מוגנות.

הגורמים המשפיעים על מידת הנזק שהחשיפה לרעש גורמת: עוצמת הרעש, משך החשיפה, אופי הרעש (מתמשך או עם הפסקות) ורגישות אישית.

הרעש המזיק, בנוסף לפגיעה בשמיעה פוגע גם במערכות גוף אחרות, טנטון – הפרעה המתבטאת בצפצוף קבוע ומטריד באוזן, עליה ברמת לחץ הדם, הפרעות בקצב הלב, עייפות וירידה בתפקוד, פגיעה ביכולת הריכוז, נטיה לעצבנות, יכולת הלמידה והפרעות שיווי משקל.

שילוב של מאמץ גופני וחשיפה לרעש מסוכנים יותר לשמיעה. ירידה בשמיעה וטנטון הן חשוכות מרפא, פוגעות באופן משמעותי באיכות החיים ונוטות להחמיר במשך הזמן.

החשיפה לרעש במהלך השירות הצבאי

ירידה בשמיעה שכיחה מאד בקרב לוחמים אשר חשופים לרעש ירי, מטווחים, פגזים, ארטילריה וכיוצ"ב. גם חיילים המשרתים בבסיסי טיסה של חיל האויר וחשופים לרעש מנועי המטוסים והמסוקים סובלים מפגיעות בשמיעה וטנטון, וכן מכונאים העובדים בסדנאות השונות או בקרבת מכונות רועשות (חדר מכונות בספינה, כלי רכב כבדים, גנרטורים) וחיילים המשרתים במקומות רבים נוספים אשר נחשפים לרעשים חזקים וממושכים שגורמים לפגיעה בשמיעה.

בדרך כלל הירידה בשמיעה היא הדרגתית, ובהתחלה אין היא מורגשת. אין סימני אזהרה מוקדמים!

נכות בגין ירידה בשמיעה

ההמלצה הראשונה לחיילים אשר נחשפים לרעש במהלך שירותם הצבאי לבקש להיבדק במכון לחקר נזקי הרעש בצה"ל. כאשר חשים ירידה בשמיעה ו/או צפצופים באוזניים חשוב מאד לדווח על כך. חיילים שנפגעו באירוע מסויים כגון פיצוץ חזק שאירע בקרבתם וחשים ירידה בשמיעה או צפצופים באוזניים עליהם לבקש מרופא היחידה למלא עבורם דו"ח פציעה.

קושי מרכזי בהגשת תביעה הוא חוסר תיעוד, דבר המקשה מאד על הנפגע להוכיח את תביעתו. בעוד שפציעות גלויות לעין ומתרחשות בשל אירוע מסויים, ובגינן נרשם "דו"ח פציעה", הפגיעה בשמיעה בשל חשיפה לרעש מזיק מתפתחת בדרך כלל בהדרגה והחייל מתרגל למצבו ולא מודע לכך שהירידה בשמיעה שהוא סובל ממנה או הצפצופים באוזניים הם תוצאה של חבלה.

כדי להתגבר על הקושי הזה, חשוב לוודא כי התלונות של החייל על ירידה בשמיעה וצפצופים באוזניים תועדו, ובמקרה של אירוע רעש חזק כמו נפילת טיל בקרבת מקום לוודא שמולא דו"ח פציעה ע"י רופא היחידה שנחתם ע"י המפקד. לחיילים שמשרתים בשירות קבע נערכות בדיקות תקופתיות – מלב"ת. חשוב לוודא כי בין יתר הבדיקות יעברו גם בדיקת שמיעה ולוודא כי התלונות על ירידה בשמיעה וצפצופים באוזניים נרשמו.

הגשת התביעה למשרד הביטחון

להגשת התביעה למשרד הביטחון צריך להיערך. בתביעות נגד קצין התגמולים צריך התובע שטוען לנזקי שמיעה בעקבות חשיפה לרעש מזיק במהלך שירותו הצבאי להוכיח, כי תנאי השירות שלו היו בסביבה רועשת ורמות הרעש אליהן נחשף. אם לא יצליח להוכיח זאת, תביעתו תידחה ללא קשר לגובה הנזק לשמיעה שהוא סובל ממנו.

כאשר קיימים נתונים על רמות הרעש מבדיקות שעורך צה"ל או משרד הבטחון ניתן להיעזר בנתונים אלו לצורך הגשת התביעה. חשוב להביא עדויות של מפקדים וחברים ליחידה על תנאי השירות שבמהלכו היתה חשיפה לרעש.

רצוי להגיש את התביעה להכרת זכות נכה בהקדם, במועד הסמוך ביותר להיותו של החייל מודע לפגיעה בשמיעה. כחלק מההיערכות להגשת התביעה אפשר להיעזר בשירותיו של עו"ד הבקיא בתביעות נגד משרד הביטחון. העו"ד יבצע בדיקה מקדמית של התיעוד הרפואי במלואו, ובמקרה הצורך יסתייע ביעוץ רפואי, ויסייע לאסוף תיעוד רלוונטי שבאמצעותו יוכל החייל להוכיח כי נחשף לרעש מזיק במהלך שירותו.

הכותבים:

עו"ד רונן לפיד, סא"ל במיל. בעל משרד עו"ד בכרמיאל, עוסק בדיני נזיקין ומשרד הביטחון.

עו"ד אפרים בנדר, עוסק בדיני נזיקין ובמשפט עברי.