ההתנהלות מול הביטוח – הסיוט והפתרון

אדם משלם לחברת ביטוח פרמיות במשך שנים, במיטב כספו, מתוך תקוה שבעת צרה תעמוד לצידו ותסייע לו, אך עם קרות האירוע הביטוחי הוא מוצא עצמו נאלץ לנהל הליכים משפטיים ממושכים מול חברת הביטוח. אין מדובר פה על מאבק בין שווים. לחברה המבטחת כח רב אל מול המבוטח.

מאת: עו"ד רונן לפיד, עו"ד אפרים בנדר

לגבי רוחו של חוק חוזה הביטוח, נקבע בע"א 1845/90 סיני נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ פ"ד מז(5) 661, "יש בכלל זה לתמוך בהנחה שמטרת החוק היתה להגן על המבוטח".

אך המציאות העגומה היא, שהמבוטח מוצא עצמו, כפי שתיאר זאת הנביא יחזקאל: "יַעַן הֱיוֹתָם מִשְׁעֶנֶת קָנֶה לְבֵית יִשְׂרָאֵל: בְּתָפְשָׂם בְּךָ בַכַּף תֵּרוֹץ, וּבָקַעְתָּ לָהֶם כָּל כָּתֵף, וּבְהִשָּׁעֲנָם עָלֶיךָ תִּשָּׁבֵר, וְהַעֲמַדְתָּ לָהֶם כָּל מָתְנָיִם" (יחזקאל פרק כט, פס' ו' ז') .

בע"א 4819/92 כרמי עוזי נ' מנשה ישר פ"ד מט (2) 749, 771 קבע כב' השופט שמגר:

"לא יתכן שכל מעיניה של חברת הביטוח או הסוכן הפועל בשמה יוקדשו להגדלת היקף המבוטחים המתקשרים עימם, קביעת גובה הפרמיה וגבייתה, צמצום חבויותיה במסמך החוזי ונסיונות להשתחרר מעול קיומן משאלו התגבשו עקב התרחשות הארוע הביטוחי"

בע"א 188/84 "צור חברה לביטוח בע"מ" נ' חדד, פ"ד מ(1) 3 נקבע:

"ברור ומובן הוא שיש ליישם את עקרון תום הלב גם לגבי חוזי ביטוח... סעיף 39 לחוק החוזים עשוי להטיל על בעל החוזה חובות נוספות, שזכרן אינו בא בחוזה עצמו, אך המתבקשות מהצורך להביא להביא להגשמת החוזה בדרך מקובלת ובתום לב."

דרישת תום הלב משמעותה כי בעל הזכות צריך להפעיל את זכותו ביושר ובהגינות. תום הלב אינו מחייב את בעל הזכות להתעלם מהאינטרס העצמי שלו, שכן תום הלב אינו "מידת חסידות" אך עקרון תום הלב דורש כי הגם שבעל הזכות דואג לאינטרס שלו, אין לו להתעלם מקיומו של הצד האחר, ואין לו להתעלם מהאינטרס החברתי.

הפסיקה החילה את חובת תום הלב גם על סדרי הדין והפעלתם. בתי המשפט קבעו כי על בעל דין להפעיל את כוחותיו המשפטיים "בדרך מקובלת ובתום לב" "כפי שבעל דין הגון וסביר היה פועל במקומו" (בר"ע 305/80 שילה נ' רצ'קובסקי פ"ד לה(3) 449, 461).

חובת תום הלב מוטלת על כל בעל דין בכל הליך דיוני שהוא נוקט.

כדברי השופט אלון בע"א 579/83 זוננשטיין נ' זוננשטיין פ"ד מב(2) 278, 290:

"כאשר החוק מעניק לאדם יכולת לבצע פעולה משפטית, עליו להפעיל יכולת זו בתום לב... כאשר יובהר לכל אדם כי "אדם לאדם -אדם" ... יגבר הביטחון המשפטי."

המציאות

כאשר המבוטח פונה לבית המשפט במטרה לקבל את הזכויות המגיעות לו על פי חוזה הביטוח, לעיתים רבות הוא מוצא עצמו מול חברת ביטוח אשר מעלה נגדו טענות סרק, ללא כל בסיס, שכל מטרתן למשוך את הדיון על פני שנים, להטיש את המבוטח, ולהתנער מחובתן החוקית על פי חוזה הביטוח.

לפעמים השיטה הזו מצליחה. מבוטחים חסרי אמצעים ו/או חסרי כוחות מוותרים על זכויותיהם. מבוטחים אחרים ממשיכים לנהל את המשפט לעיתים עד כדי קריסה כלכלית.

להלן דוגמא:

מבוטח בחברת הביטוח איילון עבר תאונת עבודה קשה. הרופאים שטיפלו בו, וגם הרופאים במוסד לביטוח לאומי קבעו באופן חד משמעי כי הוא איבד את כושר עבודתו לצמיתות. רופא מטעם חברת הביטוח הגיע למסקנה הפוכה.

רק לאחר חמש שנות דיונים מתישות בבית המשפט, כשחרב פסק הדין מונחת על צווארו, ניאות נציג חב' איילון להודיע לשופט כי חברת איילון ניאותה לחזור בה מכל טענותיה כנגד המבוטח, ותשלם לו את הכספים המגיעים לו על פי הפוליסה.

במהלך המשפט נאלץ המבוטח, שכאמור איבד את כושר עבודתו, למכור את כל רכושו כדי לשרוד, עד שהגיע לפת לחם. למרות זאת, לא התבייש נציג חברת הביטוח לבקש מהשופט לפטור אותם מתשלום הוצאות משפט בטענה שנכונות חברת הביטוח לשלם למבוטח את המגיע לו, חוסכת "זמן שיפוטי יקר".

בקשה זו של חברת הביטוח נדחתה ע"י כב' השופט זכריה ימיני, אשר קבע כי נכונותם לשלם למבוטח היא בבחינת "מעט מידי ומאוחר מידי". השופט נימק את החלטתו "משך חמש שנים היתשתם את המבוטח בניהול דיונים דיונים בהם טוויתם יחד עם המומחים שלכם מארג עדויות נגד המבוטח שהקשר ביניהן לבין המציאות היה מקרי ומסולף"

על הרופא מטעם חברת הביטוח אמר השופט כי בחקירתו הנגדית התגלתה חוות דעתו במערומיה... ”בלשון המעטה אומר שתשובותיו היו מבישות".

דוגמא נוספת:

תביעתה של בעלת מכונית שנשרפה נדחתה ע"י חברת "הפניקס" בטענה לתרמית. בית משפט השלום בחיפה מתח ביקורת חריפה על חברת הביטוח שניסתה לייאש את הלקוחה. לסיכום קבעה כב' השופטת חנה לפין הראל שהפניקס תשלם ללקוחה 60,000 ₪ בגין ניהול הליך סרק מיותר. השופטת כתבה את מה שרבים יודעים, כי מדובר בשיטה ידועה של חברות הביטוח שקיבלה ביטוי במאות פסקי דין.

השופטת קבעה כי המלחמה המשפטית אותה ניהלה חברת הביטוח - כשהיא יודעת שאין לה כל ראיות למרמה – הוא ניצול הליכי משפט לרעה והתנהלות חסרת תום לב כלפי בית המשפט.

השופטת ציינה כי היא ערה לכך שישנם רמאים ונוכלים רבים המנסים להונות את חברת הביטוח ולהוציא מהן כספים שאינם מגיעים להם, אך אין בכך כדי להצדיק את התפיסה כי אדם המבטח את רכושו על מנת שבעת צרה תהיה לו עזרה ותרופה, הוא בהכרח "אויב" שיש להילחם בו בכל האמצעים.

הצעת החוק של ח"כ איציק שמואלי

בדברי ההסבר להצעת החוק, מסביר ח"כ שמואלי כי היא נועדה לשים קץ לאותה "שיטת מצליח". מטרתה לתת בידי בית המשפט כלים לבחון, כבר בשלבים הראשוניים של המשפט, אם בידי המבטח טענות הגנה ראויות ובכך לחסוך התדיינות ארוכה ומיותרת.

הצעת החוק קובעת כי אם המבוטח יפנה לבית המשפט על מנת לממש את זכויותיו, תאגיד הביטוח יוכל להתגונן רק באישור בית המשפט. על חברת הביטוח יהיה להגיש בקשה מלווה בתצהיר שיתמקד אך ורק בנימוקי ההגנה שהועלו במכתב הדחיה הראשוני שנשלח למבוטח.

תאגיד הביטוח יהיה חייב לגלות כבר בפתח המשפט את כל המידע, המסמכים והראיות שבידויו, לרבות דו"חות חקירה וחוות דעת המומחים מטעמו, וזאת כדי לאפשר לשופט לבדוק אם טענות ההגנה של חברת הביטוח מבוססות של ממש.

גם כאשר תינתן לתאגיד הביטוח רשות להתגונן, השופט יהיה מוסמך לחייב את חברת הביטוח לשלם למבוטח תגמולי ביניים עד לסיום ההתדיינות, וזאת על מנת שלא יווצר מצב שבו המבוטח יזכה בתביעתו אך בפועל יפסיד משום שתגמולי הביטוח ישולמו למבוטח לאחר מותו או לאחר קריסת עסקו.

הצעת החוק תאפשר ניהול הליך יעיל והוגן, ובמיוחד נכון הדבר כאשר מדובר במבוטחים מוכי גורל: בבחינת "וְדָל לֹא תֶהְדַּר בְּרִיבוֹ" (שמות כ"ג, ג').

הכותבים:

עו"ד רונן לפיד, סא"ל במיל. בעל משרד עו"ד בכרמיאל, עוסק בדיני נזיקין ומשרד הביטחון.

עו"ד אפרים בנדר, עו"ד, תואר שני בסוציולוגיה, תואר ראשון בסוציולגיה ופסיכולוגיה, עוסק בדיני נזיקין ובמשפט עברי.