רשלנות רפואית בחדר מיון

רפואת חירום היא ענף רפואי שנועד לתת מענה מיידי לסיכון הדורש התערבות מיידית של צוות רפואי. המטרה הראשונית היא ייצוב מצבו של החולה ומניעת התדרדרות ונזק נוסף. לענף רפואי זה שייכים הטיפולים הרפואיים הניתנים באמבולנסים, ניידות טיפול נמרץ, חדרי מיון, חדרי טראומה, ומחלקות לטיפול נמרץ.

מאת: עו"ד רונן לפיד, עו"ד אפרים בנדר

תחום רפואת החירום קיים קיים עוד מתקופות קדומות. כבר הרמב"ם התייחס ל"חולה שיש בו סכנה" וכך הוא כותב: "דחויה היא שבת אצל סכנת נפשות כשאר כל המצות, לפיכך חולה שיש בו סכנה עושין לו כל צרכיו בשבת על פי רופא אומן של אותו מקום... ואסור להתמהמה בחילול שבת לחולה שיש בו סכנה שנאמר "אשר יעשה אותם האדם וחי בהם" (ויקרא י"ח) ולא שימות בהם, הא למדת שאין משפטי התורה נקמה בעולם אלא רחמים וחסד ושלום בעולם, ואלו המינים שאומרים שזה חילול שבת ואסור - עליהן הכתוב אומר "וגם אני נתתי להם חוקים לא טובים ומשפטים לא יחיו בהם" (יחזקאל כ')" (רמב"ם, הלכות שבת, פרק ב', הלכות א', ג',).

חדר המיון או "המחלקה לרפואה דחופה" (מלר"ד) הוא התחנה הראשונה אליה מגיע החולה כשהוא מגיע לבית החולים. לעיתים החולים שמגיעים לחדרי המיון זקוקים לטיפול דחוף וטיפולים מצילי חיים. במקרה זה אלמנט הזמן והדחיפות הוא משמעותי ביותר וההחלטות הקריטיות צריכות להתקבל תוך דקות. פעמים רבות החולים מגיעים לחדר המיון כאשר הם סובלים מבעיות רפואיות שאינם בתחום התמחותם של הרופאים בחדר המיון ובמצב שבו הם אינם יכולים להסביר את המצב שלהם וממה הם סובלים. על הצוות הרפואי לקבוע את ההתייחסות הדרושה ואת מידת הדחיפות של המקרה, ומה הם הפעולות הרפואיות הנחוצות.

בחדר המיון, כמו בכל תחום רפואי אחר, עלולים להתרחש כשלים או מעשים רשלניים שיכולים להוביל לתביעות נזיקיות. לאור החשיבות הקריטית שיש לאלמנט הזמן והדחיפות בטפול בחולה, יש היבטים יחודיים בנושא הרשלנות הרפואית בתחום רפואת חירום בכלל, ובחדר המיון בפרט.

בין העילות שיכולות להיחשב כרשלנות רפואית ומבססות תביעה נזיקית ניתן למנות: עיכוב במתן טיפול רפואי, התעלמות מתלונות חולה, אי ביצוע בדיקות מתאימות, טעות בפענוח בדיקות רפואיות, אבחון שגוי של המצב הרפואי, מתן טיפול שגוי, אי ביצוע מעקב רפואי כנדרש, שחרור מוקדם של החולה.

בתי המשפט קבעו לא אחת, כי חרף העומס המוטל על הצוות הרפואי בחדר המיון, על הרופא להיות ערני וקשוב מספיק לחולה על מנת להפנותו לטיפול המתאים. על הרופא המטפל בחולה לקחת בחשבון את הרקע הרפואי של המטופל, לערוך את הבדיקות המתאימות, לתעד את כל המידע אודות הטיפול במיון בצורה בהירה ומובנת על מנת לאפשר המשך מעקב וטיפול, ולשים לב לממצאים חריגים בבדיקות. התעלמות ממצאים יכולה להביא להחמצה של ההזדמנות לאבחן מבעוד מועד התפתחות הרת סיכון.

הרופא בחדר המיון אינו מומחה בכל תחומי הרפואה, אך מצופה ממנו לאתר סיכון ולזהות מצב חירום המצריך התערבות רפואית מיידית, ועליו לנהוג בזהירות רבה בקבלת החלטותיו.

לא כל טעות של הצוות הרפואי מהווה מחדל רפואי. רק במקרים שבהם יוכח כי הטיפול שהחולה קיבל בחדר המיון חורג מהמצופה מרופא סביר, ואותו טיפול רשלני גרם לנזק תקום לנפגע עילת תביעה.

הכותבים:

עו"ד רונן לפיד, סא"ל במיל. בעל משרד עו"ד בכרמיאל, עוסק בדיני נזיקין.

עו"ד אפרים בנדר, עוסק בדיני נזיקין ובמשפט עברי.